לא אכפת לי שיש אנשים סמסתכלים לי בבלוג,
אנשים שאני לא רוצה שיעדו עליי דברים
אבל אני לא יכולה שלא לכתוב..
הכלב שלי עומד למות
אני מרגישה שהחיים שלי עכשיו בסכנה
כאילו לא יהיה לי עוד חיים בלעדיו
עד שאיך שהוא החיים שלי יסתדרו
הכלב שלי החליט להיות חולה
והוא אפילו חולה מאוד
עכשיו אתה חולה
ואני רק רוצה שתבריא
אני כל כך רוצה שתשאר לתמיד
אבל חיים של כלב הם לא כמו החיים של בן אדם
אני לא רוצה להרגיש שוב את העצב הזה
שמישהו שממש חשוב עומד למת
זאת הפעם הראשון שכלב עומד למות לי
ואני לא יודעת מה עוד הוכל לעשות
אני מכירה אותו כבר 15 שנה
ואם הוא יעלם
גם חיי יעלמו יחד איתו
אני רוצה לכתוב עליו משהו
אבל יש כל כך הרבה דברים שאפשר
לכתוב
שפשוט קשה לי לכתוב אותם כי אני לא רוצה שהוא יעלם לי מהחיים
כשאני כותבת את זה יורדות לי דמעות בלי אפסק
אני לא יכולה לחשוב על זה שהוא עומד למות
אני מנסה הכל כדי שהוא יחיה
אף פעם לא חשבתי שאני יצטרך להיפרד ממנו
כל כך מהר
המוות הזה אם הוא יקרה אני פשוט ישבר
אני ירצה לברוח אני ירצה להסתתר
אני פשוט לא ירצה שמשהו יראה אותי במצב הזה
כשאני יחייך זה יהיה חיוך מזוייף
כשאני יצחק זה יהיה מתוך עצב
כשאני יואהב זה יהיה מתוך רחמים
כשאני יסתכל, המבט לא יהיה כמו בעבר
כי כלב שלי
יהיה אינו עוד בחיים
אני פשוט לא יוכל לחיות
אני יודעת שיש כאלה שזה קרה
להם אבל כלב זאת החייה
שאני הכי אוהבת
ואני פשוט מפחד שזה יקרה
אני פשוט מפחדת לאבד
אותו לתמיד
הרופא בודק
הרופא מטפל
ואני רק מקווה שהוא יברא
כי אם לא אני פשוט לא יודעת
מה אני יעשה