לפעמיים אבל ממש לפעמים בא לי לשבת לבד בצד להסתכל על כולם
להסתכל איך כולם מתנהגים במצבים שונים...
להסתכל עד כמה שיש אנשים שפשוט בא לך להרוג אותם בחיים,
כי הם פגעו בך ופשוט בא לך לקחת סכין ולתקוע בהם כל כך חזק עד שיעלמו לך בחיים
אבל אתה יודע שלא כדי לך לעשות את זה
אתה רק יכול איך לפגוע בהם בצורה דומה כמו שפגעו בך...
ואתה רק מקווה שמלאך יבוא ויקח אותם מחיים שלך...
פשוט לשבת בצד רחוק מכולם מבלי שאף אחד ידע
פשוט לשבת ולבכות רק לכמה דקות לראות מה עשית טוב ומה עשית רע
ורק לקוות שמחר יהיה טוב..
פשוט להיות רחוק ולהיות לבד לעשות משהו שאף אחד לא עשה ממלפנך...
סיפרתי לכם על הכלב שלי וכמה שהוא במצב נוראה
אז לפני כמה ימים הוא מת ופשוט בא לי לעשות משהו..
בא לי שכולם יזכרו אותו איך שהוא יהיה לפני הכל איך הוא אהב את החיים
ושהוא יודע שניסינו לעשות הכל בשביל שהוא ימשיך לחיות לפחות לכמה שנים טובות
אבל ניכשלנו ואני יודעת שהוא רק רוצה שאנחנו נמשיך בחיים ונדע שהוא למעלה בשמים
והוא בחיים לא ירפה עד שחיינו יהיו טובים יותר...
אין למרות כל הדברים שקוראים לי הדבר היחידי שמחזיק אותי זה שאני יודעת שתמיד
אפשר לפתוח דף חדש ובכל יום קוראים דברים שאחנו לא מצפים להם
ותמיד יש תקווה למשהו חדש וטוב שיקרה בעתיד
כמו שאומרים "שמעל העננים השמיים תמיד כחולים"
וגם אם נבתר על משהו יש סיכוי שמחר נקבל משהו הרבה יותר טוב..
כלום אומרים שהחיים שלי כמו סיפור אגדה שלא נגמר לעולם
אבל זה ממש לא ככה לכל אחד יש את האגדה שלו שלפעמיים
היא הופכת למכוערת ולפעמיים אבל ממש לפעמיים היא הופכת לגהנות
ושאתה הגיבור לא יודע איך להסתדר איתה ואיך להיפטר ממנה אתה רק רוצה
לצאת ממנה כמה שיותר מהר ולעבור לאגדה , סיפור אחר שלא קשור לאף אחד
ושהמקום שם יותר טוב, אבל תמיד בכל אגדה יש את החרא שלה
אז עדיף לך לצאת מהאגדה ולחזור לחיות את החיים שלך
גם עם הם קשים פשוט צריכים לעבור אלה P=
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
keren^^