פונגו!!
פונגו היה הכלב שלי שהייתי קטנה
אני זוכרת כל יום איתו
הוא היה כזה חמוד
משעשע, ידידותי, נעים
אהבתי אותו כל-כך!
יום אחד.. יום גרוע
ההורים שלי החליטו למסור אותו..
זה היה כל-כך עצובבבב!
בכיתי ולא רציתי שילך!
היום.. שכתבתי את העבודת שורשים...
עברתי על מה שכתבתי על עצמי.
והיה כתוב שם עליו..
אבא שלי היה לידי
ופשוט התחלתי לבכות..
וגם עכשיו אני בוכה ובוכה!
הוא חיבק אותי ואמר:
"את לא רוצה שהוא יחזור, את פשוט נזכרת בהרגשה שלך שהוא הלך"
אני מתגעגעת!
ולעולם לא אפסיק להתגעגע!
פונגו אתה חסר!!!!!!!!