אוף
זה מה שיש לי להגיד...
אוף
אני חושבת שהתקופה הרעה עוד פעם מגיעה...
לאדעת להסביר את זה
אני בבאסה יומיים כבר
ובגלל דברים חשובים
לא סתם.
אני לא רוצה שזה יקרה...
מי כן רוצה שיקרה לו
אפחד לא רוצה, בדיוק כמוני
טוב אין לי יותר מה לכתוב..
אני הולכת לפרוק ת'רגשות בדרך שלי..
עזרות יתקבלו בברכה!
נערך כעבור 10 דקות:
ידעתי..
ידעתי שזה יקרה
לפני עשר דקות ידעתי, ועכשיו זה קרה
הוא נפרד ממני
איפה?!
באייסי..
מה אין לו בייצים להתקשר אפילו?
בדיוק שהיינו חודש.. אתמול
למרות כל מה שעשיתי למענך, בשבילך
זאת ההחלטה שלך בסוף..
מה אני יגיד לך..
תלמד לפעם הבאה
אבל.. שני כץ זאת שני כץ
ושני כץ מנסה למצוא ת'צד האופטימי
למרות שהיא כולה בוכה עכשיו!
אז הצד האופטימי שבדבר:
אני פנויה
למדתי שאני בחיים לא אפרד ממישהו באייסיקיו כי זה מאוד מאוד פוגע.
קיבלתי תשומת לב מאמא.. :P ומהחברות והידידים..
רציתי להבהיר..
אני מתנהגת כאילו אני שמחה
אבל בתוכי אני עצובה כל-כך
זה לא קרה לי אף-פעם
אני מנסה להכחיש את העצב?
ממה זה נובע?
אולי בגלל שלא רציתי שזה יקרה?
הרגשה מוזרה ביותר...
ואל תגידו לי :"אני עצוב/ה בשבילך"
למרות שאני ממש מעריכה את זה, וזה מאוד נחמד מצידכם תוותרו...
אני זאת שנפגעה
ובתכלס רק אני צריכה להיות עצובה
לא אתם!
לא מגיע לכם..
אתם נחמדים..
ותודה רבה בכל זאת למי שיעשה את זה..
תגיבו בבקשה זה מאוד חשוב לי...