הולך וטופח

נזכרתי שההוא בתצפית אתמול אמר לי שבשביל להיות חובב יין ובשביל להבין ביין צריך

"שיהיה לך משהו בתוך הקופסא" וש"אם אתה לא מתעסק בזה אז אתה מת". אני חושב שזה מרתק איך אנשים מייצרים את העיסוק הזה כאינטלקטואלי וכמרכיב חיוני לחיים

עוד הוא אמר שמה שהוא אוהב בלשתות יין עם חבר זה הידיעה שמה שקורה אצלו בפה זה מה שקורה אצל החבר שלו בפה. פה אני חושב על יחסים אינטר סובייקטיביים בין גברים, יחסים אינטימיים, בלי מילים, רק גוף שמדבר

אשתו אמרה גם משהו מעניין. היא דיברה על זוג חברים ששותים איתם. היא אמרה בחיוך, עינייים נעצמות בעונג: "זה כיף לדעת שקנית למישהו משהו שאתה יודע שהוא יאהב, ושגם אתה אוהב". בהקשר הזה יש ספרות אנתרופולוגית ענפה, החל ממרסל מוס והמסה שלו 'המתנה'.