כדי לנצח צריך לראות את הצד השני מובס

שלא כ"כ הצליח ולא נתתי לו בכלל הזדמנות.

סביר להניח שאני אמחק אותו.

אני בעבודה ומנסה ללמוד. אתם יודעים איך מחשבות גוררות מחשבות: קצינים-> מ"פ-> מ"פ מסייעת-> מישהו שהתחיל איתי פעם..

כשהייתי בת 18 בערך ורק התגייסתי לצבא, בשבילי צבא היה אז וואו..

יצאתי עם חברתי דאז פוקה, למסיבה באיזה קיבוץ בצפון (אז היינו הולכות לשם הרבה, היינו חברות מועדון ) והתחיל איתי איזה בחור, שבזמנו היה בן 24. (היום הוא בן 32) הדבר הראשון שהוא אמר לי: קוראים לי רם, אני מ"פ מסייעת בצנחנים..

היום זה כ"כ מצחיק אותי. אבל ממש לא ידעתי איך להתנהג איתו, הוא ממש הרשים אותי. למרות שבדיעבד, הבחור היה מכוער תחת ומגעיל. הוא היה חצוף נורא ושלח ידיים מאוד מהר לכל מיני מקומות, שהיום לא הייתי חושבת בכלל להתנגד, אם ממש בא לי.

אבל אז, לא ידעתי מה לעשות. לא ידעתי להתנהג עם גברים והוא היה בין הראשונים שזכור לי שממש התחיל איתי, בצורה אקטיבית.

לאחרונה אני נזכרת בכל האלה, של פעם..

אני חושבת על קובי. למרות שעליו לא הפסקתי לחשוב מעולם.על אף שהוא לא נמצא במחשבותיי הרבה כמו פעם- בכל זאת.. זמן הוא הרופא הטוב ביותר, משכיח כל כאב וקובי מת כבר כמה שנים...

אני חושבת על גולן החופ"ל, הראשון שרצה "להחדיר" לי.. עירוי, אני מתכוונת..

וואו..

עכשיו אני כאן. דיי מתחילה מאותה נק' מוצא כמו אז, של גיל 18..

מה הלאה?

עידכון- 13:40

היא- מוצאת חן בעיני..