-20 ביוני.7 בבוקר.-
"נטשה...נטשה קומיייי.." *מעבירה לערוץ רוסי*
נטשה:"לאאאאאאאאאאאאאאא...בסדר בסדר אני קמה..מאמא רק בלי רוסית על הבוקר"
אמא:"טוב סופי התקשרה..7 שיחות שלא נענו..תבדקי מה היא רצתה"
"בסדר,בסדר.." עניתי."זה יכול לחכות"..ופיהקתי פיהוק דוב.יצאתי מהמיטה החמה בחוסר חשק
עטופה בשמיכה..מקללת כל רגע של בוקר וממלמלת "אבל החלום..הספינה.."
עושה את דרכי לשירותים..תחנה קבועה שלי.אין כמו לקרוא הורוסקופ יומי על האסלה.
*בינתיים בבית משפחת הופמן*
*בום*
סופי:"די לזרוק עליי נעליים אני קמההההההה!!"
אבא:"נגמרו לי כבר כל הנעליים...קומי!"
סופי:"יוווווו חפרתתתתת...!!"
*קמה*
*מרימה את הטלפון*
טווו טווו טוווו......
נטשה:"הלוווווווווווווו"
סופי:נטשה?
נטשה: לאאאאא הנסיך מוחמד....
סופי: נו נטשה בלי שטויות על הבוקר
נטשה:טוב מאמי מה קורה?
סופי:הכל טוב! =]
נטשה:בטוחה?בנאדם נורמלי לא מתקשר ב7 בבוקר 7 פעמים!..קרה משו?
סופי:ברור שקרה משו!היום היום האחרון לבצפר~!!!!!!!
נטשה: אעאעאעעאעאעאעאעעאעאעאעאעאעאעאעעאעאעאעאעא נכוןןןןןןןן
סופי:אני לא מאמינה ששכחת..דווקא את עם הטבלת ייאוש השנתית שלך..
נטשה: חח פאקקק אני לא מאמינהה....טוב עוד חמש דקות אני אצלך.
סופי:טוב,ביי.
שניה אחרי שסגרתי את הטלפון הבנתי שאני עדיין בתחתונים [ורודות של הלו קיטי] ונטשה בדרך.
רצתי כמו פדלעה שמנה לחדר..בדרך נתקלתי עם הברך בדלת של הארון,נדפקתי עם היד בקיר ולסיום החלקתי על החולצה ונחתתי על ג'קי (ג'קי אגב..זה הכלב שלי) "אופסס ג'קייי סורייי" צעקתי ושמעתי את אמא שלי מהמטבח
"עוד פעם את מתעללת בכלב?נטשה פה עוד שתי דקות ואת עוד לא מוכנה!אין לך טיפת כבוד..מה יצא ממך??"
עשיתי פרצוף של *כע אמא משפט צפוי* והלכתי להתלבש.
בדרך לבית ספר אני ונטשה קנינו רדבול וקולה.זאת הייתה הדרך היחידה שלנו להתעורר.
או במקרה שלי אם נטשה קמה על צד שמאל...ע"י כאפות.
הגענו לבית ספר ואיך שנכנסנו לכיתה כולם בחנו אותנו במבטים כמו תמיד.אף אחד לא באמת אהב אותנו שם.
במיוחד הבנות.טוב נו,אפשר להבין (;
היה לנו מראה ייחודי..כולם התייחסו אלינו כמו תאומות..למרות שלא היינו.בגלל ששתינו בנות יחידות.בלי אחים.
בעלות גוף דומה ותמיד ביחד.נטשה היא ברונטית עם עיניים חומות ואני לכיוון הבלונד ויש לי עיניים ירוקות.
ביחד אנחנו איזון מושלם.הפכים שתהחברו ביחד.אוי..אני שוב מתחילה להחמיא לנו חח..אז איפה היינו?
הו כן.יום אחרון לבית ספר.יום אחרון לי"ב.
אחרי קבלת תעודות הבגרות קפצנו כמו חולות נפש ונטשה לא הפסיקה לצעוק "Freedom" לשניה אחת.כאילו שהייתה עכבר בכלוב.בדקות האחרונות לפני שהלכנו נפרדנו מהחברות הקרובות.במיוחד נסטיה בובז (ציצים...) הדאבל D המשוגעת שלנו.חיבקנו את כולם ותפסנו אוטובוס לקניון.
הטיסה המיועדת הייתה לפולין-ישר אחרי סיום בית הספר.לכן היינו חייבות לצאת לקניות!(תמיד עוזר לבריאות..)
נטשה תכננה לטוס למשפחתה והציעה לי להצטרף.ומי אני שאגיד לא לאירופה??
נקודת מבט של נטשה:
הכל קרה כ"כ מהר.הבית ספר נגמר והייתה תחושה של התחלה חדשה.עשינו קצת שופינג
אבל לא מספיק כדי להשוויץ באירופה..(אין דבר כזה מספיק בגדים (; )
יום לפני הטיסה סופי ישנה אצלי ובבוקר למרבה הפלא קמתי לפניה.זה היה שבוע עמוס-חשבתי לעצמי.
פתחתי את החלון ובהיתי בנוף מהבית.הייתה לי הרגשה כאילו יעבור הרבה זמן עד שאני אראה אותו שוב.
היה שקט בבית.ובחוץ.ההורים שלי היו בפולין.הם טסו חודש ליפניי.וחיכו לי כבר שם..עד שיגמר הבית ספר.
פתאום היה לי דחף חזק לארוז.לא יכולתי יותר לחכות עד שהצ'יוואווה תתעורר..
פתחתי את המזוודה והתחלתי לסדר בה בגדים..מקפלת מהר ומכניסה..מקפלת ומכניסה..וכך שוב ושוב,למרות שהייתה לי הרגשה שאני כבר צריכה מלתחה חדשה!
פתאום שמעתי רעש מהסלון..
באתי לסלון וראיתי את סופי יושבת על המיטה.
"בוקר טוב בייב..סוף סוף קמת" גיחחתי.
סופי בתגובה מפחידה,בוהה בריצפה: אמאלה..
אני:מה עובר עליך?
סופי:אנחנו אשכרה טסותתתתתתת!!!
*רצה במעגלים*
אני: חח כע הא..ג'יזס *-* לא חשבתי שהיום הזה אשכרה יבוא.
סופי: אני צריכה לארוז בגדים ורודים!!
אני: תזדרזי עוד שעתיים אנחנו צריכות להיות בנתב"ג!!
*סופי תוך כדי ריצה* :אוקעעע..D:
הגענו לשדה התעופה.לבושות הכי קייצי שיש.סופי בגופיה לבנה עם מכנסון שחור ואני בגופיה שחורה עם מכנסון משובץ.נכנסנו לבפנים..אחח,כמה שהמקום הזה יפה :)
דבר ראשון שקלטתי היה השומר.
"קלטי איזה חמוד.." לחשתי לסופי.
סופי צורחת: איווווו נטשההה..!
אני: מהה??לא היית עושה אותו?? ^^
סופי: לא איוו..אם כבר הייתי מתחילה עם ההוא בארומה..לא יזיק לנו ארוחת בוקר על חשבון הבית.
וכך היה.
תוך חמש דקות מצאנו את עצמנו אוכלות ארוחת בוקר בארומה על חשבון הבית..ושעה אח"כ הגיע הזמן לעלות למטוס.
לקחנו מהר את התיקים והמזוודות ורצנו לקבלה,תוך כדי התלהבות מהדיוטי פרי.
השעה הייתה 11 עשרים וחמש ועוד חמש דקות המטוס היה צריך להמריא.
תוך כדי שאני מוכנה עם הכרטיסים פתאום סופי החליטה להיעלם.אך מהר מאוד מצאתי אותה מריחה בשמים.
איי...כ"כ קל למצוא את הילדה הזאת.מילה אחת:בושם.יש לה בסביבות ה40 בשמים.והיא כל פעם מחדש חייבת חדש.
"הנה את י'קופה!אני מחפשת אותך כבר שעה!"
"אמאאאאא" סופי דפקה קפיצה..כנראה שנבהלה ממני XD
אני:"תרגעי זאת רק אני...יאללה כבר אנחנו עוד פה!?"
סופי:"אומייגד נכוןןן יאללה מהר יותר נטשה!"
אני:"מהר יותר מי??....מצחיקה את."
בסופו של דבר עלינו למטוס.הטיסה עברה בכך שאני ישנתי וסופי עשתה שיחת נפש עם איזה קשישה על ניתוחים פלסטים ועד כמה שהיא נגד.
לאחר כמה שעות שמעתי כפיים ומיד התעוררתי.כע,זה היה זה,סוף סוף נחתנו בפולין.
רחוק מהבית.רחוק מהכל.
יצאנו משדה התעופה ומיד התעוררתי אודות לבלונדיני גבוה שעמד ליד לימוזינה שחורה.סופי לרגע התבלבלה וחשבה שהיא בשבילנו..התחילה לקפץ כמו ילדה בת 5 ולהתלהב "אומייגד איזה חמוד! יא נטשה לא חשבתי את עד כדי כך קוראת את המחשבות שלי..איזה מאמי!" וחנקה אותי מרוב אהבה.
אני בתגובה ניסיתי להסביר.."אהה סופי הלימוזינה הזאת לא שלנו..אממ..האמ..סופי..לא..זה..עזבי את זה!בואי..סליחה אדוני..היא קצת לא בפוקוס מהטיסה.." וגררתי אותה משם תוך כדי שהיא מייללת "זה לא פיירררר גם אני רוצהההה"
הלכנו כמה צעדים ואז נתקלתי בפנים מוכרות..הוא היה נראה כ"כ טוב..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: