אני מניח שאם אני אמשיך לכתוב כאן הרבה זמן אני אצליח לתת תמונה לא רעה על מי שאני (לפחות את איך שאני רואה את עצמי), די מזמן כתבתי ספר קצר שהוא גם סוג של יומן , אני חושב שזה מה שאני הולך לעשות שוב.

לפני יומיים הקשר שלי ושל ש. נגמר, לא היינו ממש זוג וגם זה לא קשר ארוך , סה"כ חודש וחצי (ברוטו) , אבל אם להיות ממש כנה עם עצמי אז למרות שזה היה קצר זה היה הקשר הכי משמעותי שהיה לי בחיים , הייתי נשוי עד לפני שנה , ובחמש שנים שהייתי עם גרושתי לא הרגשתי כלפיה אפילו לא חלקיק ממה שהרגשתי כלפי ש. , היא ממש השפיעה על החיים שלי, ועכשיו זה נגמר, זה נגמר כי זה לא התאים לה, אני לא עשיתי לה את "זה" או איך שזה לא נקרא , שורה תחתונה היא לא רצתה יותר, קשה לי להאמין איך קשר כל כך קצר יכול לגרום לרמות כאב כל כך גדולות , זה אף פעם לא קרה לי , תמיד זה היה אני שמכאיב , שגומר , שעוזב.....מה לעזזל קרה לי ?

אבל אני כל כך שמח שחוויתי את כל הרגש הזה איתה , עכשיו אני מבין מה זה אומר להיות מאוהב (על תקיאו בבקשה).

מי שלא חווה את זה לא יכול להבין

כל פעם שהייתי רואה אותה הייתי צריך לנשום עמוק, זה כמו לרדת ברכבת הרים, הרגש היה כל כך חזק שזה הפך להיות ממש פיזי , אני יודע שכל הרגש הזה הוא גם מה שהלחיץ אותה וגרם לה ללכת אבל מה לעשות ? לא משנה כמה שניסיתי להיות "קול" (וניסיתי) , זה לא עזר , היא קלטה בדיוק עם מה יש לה עסק.....כלבלב מאוהב ....בחיי שיצאתי פטת (קיצור לפטתי)

עכשיו אני עצוב. זה נראה כאילו איבדתי את ה"אחת" שלי , זה מרגיש כל כך כל כך רע