אז היה כיף אתמול, למרות הכל. ביומולדת של אורפז.
באתי בגלל שלא רציתי להישאר בבית ביום שישי בערב,עם כולם. זה לא שבאמת אכפת לי מאורפז,אישית אני לא סובלת אותה בכללS:
ואני בניגוד לאחרים כן מראה את זה, ולא כמו שאר הצבועים שאומרים שהם לא סובלים מישהו אבל מתנהגים אליו כאילו הוא החבר הכי טוב שלו.
הייתי בדיכי כמעט כל הערב ואחרים שמו לב לזה, במיוחד שלבשתי סתם סווטשרט של הפי טרי פרנדס במקום הגופייה הירוקה.
נועה שמה לב לזה במיוחד, אבל אולי זה בגלל המוזיקה המזרחית, השוקו החם או הסלט של אדר(גרר) והשתפר לי מאד המצברוח והייתי אם אפשר לומר, די עליזה.
אל אח"כ הם התחילו לדבר על נושא נוראנורא משעמם(מה שני ומור הולכות לעשות ביומולדת שלהן, שהוא בערך.. עוד 4 חודשים) ואני ונועה פרשנו החוצה לדבר עם עמית(הכפיל של גיקליך) וגילינו שנחנו חסרות קואורדינציה כי לא הצלחנו לדבר בטלפון ולפתוח קופסא באותו זמןP:
וסופסוף הרגעהזה הגיע, הרגע שידעתי שיקרה מתישהו אבל לא ידעתי מתי.
שני ומור נדבקו אחת לשנייה כשחיפשנו מוניות לחזור הבייתה וכצפוי אורפז הייתה איתם והתחילה לחוש כמו תמיד. והן עוד תיכננו לגנוב לנו את המונית שאנחנו הזמנו, כלבות!
אבל בסוף היה כיף ואיירון מיידן רולז!!!1
