Life as an algorithm

וכל יום חשש אחר, פחד אחר, חרדה אחרת. היום פתאום זה הפחד שאאבד את שפיות דעתי.

שאפתח אישיות מפוצלת, כל מיני כאלה.

אני חושבת כל מיני דברים. אני רוצה להפסיק.

אני רוצה להפסיק לפחד. אני רוצה להיות טובה לכולם אבל גם אליי.

אני רוצה לרשום כאן תפילה קטנה, זה לא במקום לעשות דברים, אוקיי? זה בנוסף:

בבקשה שכל האנשים היקרים לי והסובבים אותם יהיו מאושרים. זה לא כ"כ הרבה אנשים, בבקשה.

וגם אנשים טובים שאני לא מכירה, גם שלהם יהיה טוב.

בבקשה שאני ארגע, שאשאר שפויה, שלא אפתח מחלות נפש.

בבקשה שאצליח ואעזור ליקרים לי להצליח.

אני לא רוצה להיות עשירה או יותר נכון, לא אכפת לי עד כדי כך שלא אהיה.

אני לא רוצה משהו גרנדיוזי. לא חיים מטורפים, לא עמוסי אקשן.

מצידי אפילו שיהיו משעממים, משעמם זה בסדר גמור.

אבל שיהיה רגוע ובטוח, שיהיה שלו.

כן, שלו. זו לא מילה גסה כ"כ.

מותר לי לרצות להרגיש רוגע, נכון?