בלוג הסיפורים שלי [[:

פרק 2:

" דניאליי? ", אמרה אמא פתאום.

" את זוכרת מה יש לנו היום? "

" מה? "

" היום .. "

" היום את .. אממ .. מקבלת את ה .. ", אמרה חלושות.

" כיסא גלגלים ", השלמתי אותה .

עד לאותו רגע, כל מה

שהרופאים אמרו לי כנראה לא נקלט אצלי

בראש. הייתי בטוחה שזה סתם

עניין חולף ושעוד מעט אני אוכל לחזור להיות ילדה רגילה.

אמא הביטה בי במבט מבין וחיבקה אותי

חזק. " אין לך מה לדאוג," לחשה.

" הכול יהיה בסדר, אני ואבא נדאג

שיהיו לך חיים רגילים ככל האפשר ".

" סליחה, אני מפריע? ", נשמע קול מאחורינו.

הסתובבתי.

" שלום .. אממ .. דניאל נכון ?

אני הרופא המטפל שלך מעכשיו. קוראים לי אבי. ועכשיו, נקרא

את התיק הרפואי שלך ו .. ", אמר אבי

ומילמל עוד כמה דברים שלא הבנו.

" מצאתי . היום את עולה רשמית על כיסא

הגלגלים אה? ", אמר והביט בי ברחמים.

הנהנתי בראשי בעצב.

לא הספקתי להשחיל מילה כשהאחות נכנסה

לחדר עם כיסא גלגלים גדול.

" לא, זה לא שלך ," הרגיעה אותי

כשראתה את הפרצוף שעשיתי.

" תעלי " .

אמא העלתה אותי על הכיסא, והאחות

התחילה להסיע אותי במהירות

ברחבי מסדרות בית החולים.

כשהגענו, נכנסנו לחדר מלא כיסאות גלגלים, חלקם שבורים.

" שאאלום , " אמרה אישה שמנמנה וחייכנית.

" אני שרה. את בטח דניאלווש! את רואה פה

איזה כיסא שאת רוצה? "

" אממ .. "

התעצבנתי. ' מה זה הפאקינג שאלה הזאתי?!

אני בכלל לא רוצה את הכיסא הדפוק הזה! '

" את הכחול שם , בבקשה ".

" אין בעיות , " אמרה שרה והוציאה את הכיסא

הכחול - אפור המבריק מהמשענת שעליו הוא ישב.

" תנסי אותו , הוא מותאם במיוחד

לגילאים שלך , " אמרה שרה.

אמא הרימה אותי. " לאלא! אין צורך! ", אמרה

שרה בבהלה.

" משה!! "

מהדלת האחורית של המקום נכנס

איש גבוה עם פנים זעופות. " זוזי , " אמר לאמא בקרירות.

הוא הניף אותי באוויר ושם אותי בכיסא.

" אמא, אני הולך לעבוד, " אמר משה.

' איככ . זה הבן שלה ?! '

" דיי , דיי , מושיי . עם הטון הזה אתה לא תמצא כלה! ",

אמרה שרה בחיוך .

" אמאא! ", רטן משה בטון כעוס ויצא מהחנות .

" עכשיו , " אמרה שרה בחיוך (עוד יותר) רחב.

" בואי נדבר על המחירים.

הכיסאות האלה לא זולים,

את יודעת . אמממ .. דינה ? "

" אהא . "