בלוג הסיפורים שלי [[:

פרק 4:

" לאא! אייס ! עזוב את זה ! "

אייס ( הניק שלו D: ) הוציא את

מעטפת הנייר מהפה שלו והביט בי במבט כעוס.

פתחתי אותה.

מהמעטפה נפלה שרשרת (זהב?) מדהימה .

" גאאד . זה מהמם! ", פלטתי.

השרשרת הייתה עדינה , מדליון בצורת לב,

בדיוק הטעם שלי.

מהמעטפה החליק בעדינות פתק כחלחל.

" דניאל ,

את לא מכירה אותי, אבל אני מכיר אותך.

השרשרת היא תליון. תליון שמצאתי

שהגעתי לגיל 15. "

הפסקתי לקרוא.

' 15 ? הוא בגיל שלי ' , חשבתי, והמשכתי לקרוא.

" חיטטתי במגירות של ההורים שלי כשלא נתנו לי תשובה,

ומצאתי את הכתובת שלך, ביחד עם

מסמכי אימוץ, שלי.

כשהתעמתתי עם ההורים שלי,

הם הודו שאני מאומץ, ואמרו שהמפתח לתליון

לא נמצא אצלי.

אני מקווה שאולי לאמא שלך,

שעובדת במשרד הרווחה, יש את המפתח, כך

שאוכל למצוא את התשובות בנוגע

למשפחה הביולוגית שלי.

אני איצור איתך קשר בהמשך.

אני מקווה שתעזרי לי,

אבל תשמרי על הכול בסוד,

כי הורי הבהירו לי שיש אנשים

שלא מעוניינים שהסוד הזה ייחשף. "

השאר היה רטוב, מהריר של אייס,

והעדפתי שלא לגעת בזה (תסכימו איתי פה) .

' מה זה הסרט הזהה ?! ' , צרחתי בלב.

' ממתי אני פותרת

תעלומות של משרד הרווחה,

יושבת בכיסא גלגלים, והכול בחודש וחצי?! '.

לא היה לי עם מי לדבר,

אז התחברתי למסן.

אור שלחה לי הודעה.

אור ^ the queen אומר/ת :

דניי ספרי איך היה לחזור הביתה :]

- דנייאל - xD אומר/ת :

היה נחממד .. אבל התגעגעתי אלייך :]

אור ^ the queen אומר/ת :

גמאנייי :)

- דנייאל - xD אומר/ת :

תקשיבי יש לי משהו דחוף לספר לך ..

זה לא למסן ..

אור ^ the queen אומר/ת :

אוקיי ..

- דנייאל - xD אומר/ת :

אני באה מחר לבקר אותך.

זה ממש חשוב מה שיש לי לומר לך .

אור ^ the queen אומר/ת :

חחח מתחת אותי עכשיו :]

מחכה לך .

אור ^ the queen אומר/ת :

דני אני חייבת לזוז .

אוהבת'ותך 3>

- דנייאל - xD אומר/ת :

גמאניי 33>

השתעממתי, אז הסתכלתי באוואי של מור.

" פההה יפים ויפותת [:

לינויי מתה עלייך עיניים שלייי * ; "

ממתי מור ' מתה ' על לינוי ?

לינוי הייתה סוג-של מלכת כיתה.

אבל היא הייתה סתם פרחה מגעילה.

אני ומור נהגנו לצחוק עליה ועל

החברות השפוטות שלה,

ועכשיו , מור קוראת לה 'עיניים שלי' ?!

' זה מוזר. מאוד מוזר. '

אזרתי אומץ ושלחתי לה הודעה.

- דנייאל - xD אומר/ת :

ראיתי אותך בבית חולים.

למה ברחת ממני ? ומה הקטע עם לינוי ?

לא חיכיתי הרבה זמן שהגיעה תשובה.

מורר - וססתממו :] ! # אומר/ת :

מה? לא הייתי בשום בית חולים.

ומה שיש ביני ובין לינוי זה לא העניין

שלך בכלל. הבנת ? ורק שתדעי

שאני מוחקת אותך.

- דנייאל - xD אומר/ת :

מה עשיתי לך? למה את מתנהגת ככה?

מורר - וססתממו :] ! # אומר/ת :

כי בא לי. עכשיו עזבי אותי.

יצאתי מהמסן, כשדמעה נזלה

במורד לחיי.

' מה עשיתי לה? למה היא גמרה

את החברות שלנו ככה,

בלי להסביר ? '

נכנסתי לחדר של יואב.

" מה את עושה פה ? ",

אמר יואב בכעס, אבל כשראה את

ההבעה שעל פני ניסה לעודד אותי

ואמר : " אהה , זה בסדר. את יודעת

שסבתא עדיין מספרת במטבח את

הסיפור ההוא על הפלמ"חים ? ".

חייכתי חיוך רפוי.

לקחתי לו את האמפי, ונכנסתי

לחדר שלי.

שמעתי שוב ושוב את השיר

ההוא של דרייק בל " Down we fall "

עד שנרדמתי.

-

הוא ישב במחסן האפלולי לבדו,

מתכנן את צעדיו הבאים.

אולי יצא מהארץ וישנה את שמו ?

או שאולי יזייף התאבדות וייעלם

איפשהו בדרום ?

הטלפון המאובק שהיה

לצידו צלצל.

" הלו ? ", ענה בקול צרוד מסיגריות ואלכוהול.

" אני מקווה שאתה יודע מה

לעשות. שרוף את הראיות

ותעלים את אלה שיודעים יותר מדי.

אם נגלה שמשטרה מעורבת בעניין

זה יהיה הדבר האחרון שתעשה. מובן? "

____________

תגיב? תהיה מגניב (:

אני באמת מנסה שהסיפור

יהיה מעניין :]