העבר מטושטש, העתיד מעורפל וההווה הוא אינסופי...

דצמבר. מעלה בי נוסטלגיות.

אמרתי שאני לא אעשה פוסטים חופרים, אבל יש משהו שהייתי חייבת להוציא בכתב... זאת גם ההזדמנות שלי לאודות לכמה אנשים :)

אז זה העניין, הבנתי משהו... אני אדם אדיש, כן, אדיש - אבל לרוב זה רק לעצמי. יש את האנשים האלה שיעשו הכל כדי להיות מאושרים, הם יהפכו עולמות, יקחו סיכונים, בחיים לא יוותרו... אבל אני, לעומתם, לא כזאת. אם אני מרגישה שאני חייבת לעשות משהו על מנת לספק את הרצון שלי, אולי גם כדי לרצות עוד אנשים, צעד מחייב ומשמעותי, אני אדחה את זה... עוד ועוד, עד אינסוף... ואז יכאב לי עוד יותר. אפילו בדברים הקטנים. 

אני לא מוכנה לקחת סיכונים, כי אני יודעת שאם אכשל, או שאם משהו ישתבש, אני אשבר, זה יפגע בי בצורה בלתי הפיכה. וככה, הדברים לא זזים, המוטיבציה מהצד השני גם היא יורדת והתהליך נתקע.

אני מעריכה את טל, למשל, היא ילדה שמוכנה לקחת סיכון - אם זה לא הלך, לא נורא, החיים לא נגמרים כאן... יהיו עוד המון הזדמנויות. היא פשוט ממשיכה הלאה בראש מורם, היא לא נשברת, היא פשוט ממשיכה הלאה.

אני פחדנית, לא בטוחה בעצמי מספיק... זורמת בעקבות המצב הקיים, מוצאת ושוב מאבדת, חוששת להגיד את מה שעל ליבי. ובינתיים, אני מפסידה אנשים חשובים לי, נותנת להם ללכת, בשתיקה. ואחר כך, הלב שלי נקרע. אני שואלת את עצמי שוב ושוב למה אני לא מונעת את זה? תמיד כשאני מקבלת הזדמנות מהחיים, אני אומרת לעצמי שאני אעשה הכל על מנת לנצל אותה בצורה הכי טובה... אבל אז הכל מתפקשש, ושוב, בגללי, רק בגללי, בגלל הפחד שלי מעצמי... מחוסר הביטחון במעשיי. אם זה יימשך ככה, אני לא אגיעה לשום מקום, אשאר תקוע במה שאני עכשיו, שום דבר לא ישתנה.

אולי אי פעם הרצון יהיה חזק יותר מהפחד, ואני אעשה את הצעד שהלב שלי חפץ בו, הצעד שהנכונות לבצע מוטלת עליי, מסתבר... זהו המבחן האמיתי של החיים, הם תמיד יודעים לאתר את החולשה שלך ולשים בפניה אתגר... ככה זה.

אני חייבת לאודות לכמה אנשים, שהם באמת חברים אמיתיים, יודעים תמיד לשמח אותי:

טל: את חברה ממש טובה, ילדה מקסימה שתמיד תקשיב ותתמוך.

את עזרת לי המון, את אפילו לא מתארת עד כמה :)

אני שמחה שיש לי חברה כמוה, הרבה היו חולמים על חברות שכזאת.

תודה על הכל 3> 

סתיו: למרות שעכשיו אנחנו פחות בקשר, בשבילי אתה עדיין כמו אח גדול.

איתך כיף לדבר, אתה מצחיק (תתפלא), אל תעיז להשתנות! תשמור על עצמך ואל תעשה שטויות! אה, ותשמור על קשר, או שכבר שכחת אותנו?

נ.ב: בהצלחה עם יעלי 3>

יש עוד אנשים שמגיע להם תודה, ובאמת, תודה רבה לכם 3> 

   שאלון נחמד שנתקלתי בו בעת שנכנסתי לבלוג אחד - 'הגבר המושלם':

יש לו גשר: אם יש, לא נורא. הרי זה הכרחי. 

מתלבש מצועצע/סטייליסטי: אפשר, אבל בגדר הנורמה.

    מתלבש בסגנון רחוב: אפשר, רק לא מפוזר מידי.

גבוה ממך: לא בהכרח.

       עיניים כחולות: יתקבל בברכה :)

        עיניים ירוקות: בכיף :)

          שותה אלכוהול: לא!

מעשן סיגריות: לא!

חוש הומור:  רצוי.

מתקשר כדי להגיד "היי": בכיף.

מחמיא לך: אשמח.

עונד תכשיטים: תכשיטים המתאימים לגברים.

מחייך כשאת נכנסת לחדר: כן.

שיער שחור: יאפ ^_^

שיער חום: יפה =)

שיער בלונדיני: נחמד^^ 

שער ג'ינג'י: חמוד :)

יכול להצחיק אותך בכל רגע נתון: אשמח.

נאמן: כן.

מנגן בגיטרה: אם כן, אז סבבה.

מתופף: כנ"ל.

שרירי: אממ... זה לא ממש חשוב.

שיער ארוך: אפשר.

סקייטר: אפשר.

פירסינג/עגילים: רצוי שלא... אולי עגיל אחד באוזן אז בסדר.

קעקועים: לא.

מוזיקה: הכל חוץ ממזרחית ודיכאון.

לסיום: שמתם לב שכל השאלון הזה מדבר על מראה, הרגלים ויכולות? מה עם האופי -

הרי זה הדבר הכי חשוב, לפחות בעיניי. אני מסתכלת קודם כל על האופי - הכנות, הפתיחות, אם הבן אדם נחמד... המראה ושאר הנתונים אלה דברים שוליים. רק חשוב שהוא ידע לטפח את עצמו, כי מי שבאמת יודע לשמור על עצמו ודואג למראה חיצוני מסודר - הוא תמיד יראה טוב, רק מעצם העובדה שהוא שומר על עצמו ולא מזניח את המראה שלו. 

טוב, נראה לי חפרתי מספיק... לילה טוב לכולם =)

עריכה: 2.12.07 - 

הייתה עוד רעידת אדמה, מה יהיה? :S