A New Beginning

טום ישב שם והחזיק בידה של לרה שלא הגיבה, ג'סיקה, דוק' סימונס, ביל, גוסטב וגיאורג עדיין עמדו ליד הדלת, מתבוננים בו. דוק' סימונס סיים להגיד " אני מניחה שתרצו לדעת מה לא בסדר על לרה.." ביל הסתכל לעבר טום, הוא יכל לראות עצב, כאב וכעס כשהסתכל לעבר הרופא, הוא רצה הסבר. הדוקטור המשיך לדבר "אתם מבינים, גופה של לרה הוא יותר "מותחל מחדש " משאר חולה, מהבדיקות שערכנו, זה נראה כאילו היא סבלה מכמה מקרים של תשישות, המערכת החיסונית שלה הייתה ממש חלשה, וכנראה הדרך היחידה להתמודד עם כל זה, זה היה להגיב לזה כמו שהיא הגיבה.. אנחנו רק צריכים לתת לה לנוח" ג'סיקה הוסיפה "זה בעצם די הגיוני, לרה בקושי חולה, אבל כשהיא כן זה לא הולך כ"כ טוב" "אז..האם..האם היא תזכור אותי?" שאל טום "כן, אנחנו בטוחים שהיא תזכור, לרה רק צריכה תמיכה ומנוחה, בזמן שהיא ישנה וגם כשהיא תתעורר" הייתה תשובת הרופא.

דוק' סימונס התקרב לטום, שם את ידו על כתפו ואמר לכל הקבוצה "בגלל שמצבה יציב עכשיו, אנחנו רוצים להוריד לה את המאוורר, אז אם תוכלו לצאת החוצה למספר דק', אני יקרא לכם בקרוב", ברגע ששני אחיות נכנסו לחדר כולם יצאו והתיישבו על הספות שהיו מחוץ לחדר. "אז איפה ההורים שלכן?" שאל גוסטב את ג'סיקה. "אמא שלנו היא מעבר לים עם הארוס שלה, כרגע בסין, ואבא שלנו גר בסידני, כל הצד שלו הם גרמנים וגם גרים בגרמניה." טום קם והתחיל להתהלך במסדרון, ברגע שהוא חלף על פני ביל, ביל גם קם והלך אחריו. כשהם הגיעו לחלון בצד השני של המסדרון, טום נעצר; הוא התיישב על אדן החלון והסתכל ממנו, כשביל עמד לידו ורק הסתכל עליו, ולא מהחלון. לפתע טום אמר "אני מצטער ביל, אני יודע שאני מתנהג מוזר אבל זה קשה כשכל כך אכפת לך ממישהו ואתה רואה אוות במצב כזה..." "זה בסדר, אני מצאתי את זה מוזר בדיוק כמוך , ואנחנו כ"כ קרובים אז אני לא מבין למה לא דיברת איתי על כל זה,אחרי הכל אנחנו תאומים!" שניהם צחקו וברגע שנשמע צלצול הם הפסיקו להסתכל בחלון.

אור אדום הבהב מעל הדלת; הם שמו לב שזה היה מעל הדלת של לרה. דוקטור סימונס רץ לעבר שולחן הקבלה וצעק "אנחנו צריכים עזרה פה!". הכל התחיל להראות לטום ממש איטי ברגע שהוא קפץ מאדן החלון והתחיל לרוץ לכיוון חדרה בלי שאכפת לו אם הוא פוגע באנשים בדרך וצעק "זוזו מדרכי...זוזו...אני צריך לעבור". ברגע שהגיע לדלת של לרה הוא יכל לשמוע קולות שצעקו "תביאו לה סם הרגעה..מהר או שלא נצליח לנקות את דרכי הנשימה שלה..תחזיקו פה.." הצלצול הפסיק, הקולות נחלשו ועולמו של טום חזר להיות רגיל כקודם, ג'סיקה שמה את ידיה אל כתפיו של טום. ביל, גיאורג וגוסטב הסתכלו אחד על השני, כולם בשוק. "מה קרה עכשיו?" אמר גיאורג, בדיוק כשדוקטור סימונס יצא מחדרה של לרה, הוא כולו מזיע ונראה מבולבל. "סליחה על כל זה, אנחנו פשוט ניתקנו ממנה את המאוורר והיא התעוררה לפני שסיימנו, היא לא ידעה איפה היא עכשיו ונצלחה, אז היינו צריכים לתת לה סם הרגעה כדי להעלים את השוק ולהוריד את הצינור של המאוורר, היא צריכה להתעורר עוד מעט, אתם יכולים להיכנס עכשיו"

טום הסתכל על האחרים, "אתה תלך ראשון, אנחנו נחכה" אמר גוסטב, וניסה להרגיע אותו שזה בסדר. טום נכנס לחדר ושוב ישב בכסא לידה, הוא החזיק את ידה והסתכל עליה, הוא היה עייף ובמהרה נרדם. לרה באיטיות פתחה את עיניה, ידיה היו חמות, וכשהיא הסתכלה עליהן היא ראתה את ידיו של טום על שלה וראשו היה בקצה מיטתה. לרה ליטפה את הלחי שלו עם ידה, וטום התעורר ופתח את עיניו. " שלום לך איש זר" אמרה לרה וטום התחיל לחייך ונישק את ידה.