רק אני ואתה.

שלום, אני נטלי ומכיוון שאין לי איפה להראות את הסיפורים שלי

ואין לי מה לעשות איתם

פתחתי את הבלוג הזה, בלוג הסיפורים שלי.

אז עזבו אתכם עכשיו דיבורים

בואו נתחיל עם הפרק הראשון <:

פרק ראשון

"ליאן... ליאנו'ש... נו חכי שניה! זה לא מה שאת חושבת.. באמת! חכי רגע..!" צעק מתן כשאני כבר הייתי ליד הדלת יציאה מהחדר.

"חכי שניה!" המשיך לרוץ אחריי שאני כבר מחוץ לבית, והיא? עוד בתוך החדר.

המשכתי לרוץ, עד שהגעתי לאיזה ספסל ברחוב, והתיישבתי עליו.

אני לא מאמינה שהוא עשה לי את זה, לי, לחברה שלו, לילדה שהכי אוהבת אותו בעולם, לי!

בגד בי, באמון שלי, באמון שלנו, בנו.

כל המחשבות האלה התחילו לרוץ לי בראש כמו מערבולת חול.

אני פשוט בשוק. איכס, הוא בנאדם הכי שפל, הכי נורא, הכי מגעיל שקיים על פני באדמות.

אבל אני עדיין אוהבת אותו, מה אני עושה עכשיו? אני אוהבת את הבנאדם. אוףףףףףףףף!

"ליאן! ליאן את פה? ליאן?!" שמעתי קול מוכר קורא לי. שניפץ לי את החלומות בעקיץ.

היה זה מתן, השקרן המגעיל הזה.

"הינה את, תקשיבי קוקי, באמת שזה לא מה שאת חושבת.. אנחנו רק..." ולפני שהספיק לסיים את ההרצאה המלאת שקרים שלו העפתי את ידי לעבר לחיו והסטרתי לו סטירה כל כך חזקה עד ששמעו קול הד בכל הרחוב השומם.

"מה את חושבת שאת עושה?!" אמר בכעס.

פתאום נשמעו צעדים של ריצה שכנראה באו לכיוונינו. מולינו נעמדה דמות אישה שנראתה כרק דמות שחורה, מפני שמאחוריה התמקדה לה מנורת רחוב לילית. ולא ראו את הדמות.

לפתע...

-

זהו להיום, הפרק הראשון, והקצר במיוחד.

מקווה שאהבתם,

מקווה שתקראו בשמחה גם את ההמשך.

שבת שלום! ^^