אני אף פעם לא יודעת איך להתחיל פוסט..
אמא שלי עברה את הניתוח וכרגע בשלבי החלמה או ככה זה נראה כי יום אחד היא מחייכת וצוחקת ויום אחרי זה סובלת מכאבים איומים..היא הלכה שוב לרופא והוא אמר שצריך לנתח אותה שוב..איזה באסה עד שחשבנו שזה נגמר והיא תחזור להיות כמו שהיא תמיד...פשוט נשבר לי הלב כי אני רואה אותה ממש נאבקת להמשיך בשגרה שלה וממש רוצה לחזור לעבוד וללימודים שלה והיא רוצה לתת מעצמה בבית והיא מתקשה כי פתאום תוקפים אותה כאבים והיא לא יכולה לשבת או לשכב וכואב לה..נשבר לי הלב..אני מתגעגעת לאמא שלי ששרה וצוחקת ומספרת בדיחות ואני אוהבת לחזור הביתה מהלימודים ולדעת שהיא בבית ,אבל מבאס אותי לדעת שהיא בבית לא מסיבות משמחות ואני מנסה לעזור לה כמיטב יכולתי.. אבל למה נראה לי זה לא מספיק?..
רק שתיהיה בריאה הלוואי הלוואי הלוואי הלוואי הלוואי- אני יעשה הכל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חוץ מזה המצב רוח לא משהו בזמן האחרון..בעיקר בגלל אמא שלי, אבל
גם שמעתי אתמול על בחור מהשכונה שלי שהתאבד ואני פשוט לא מעכלת..הכרתי אותו אבל לא ממש טוב ואני יודעת שלא הייתה לו משפחה והיו לו המון חובות ובכל זאת זה לא מסתדר לי בראש שהוא עשה את זה..הוא היה בחור שקט כזה וחמוד תמיד היה אומר שלום בנימוס כזה ובחיוך רחב והיה לו קול מצחיק כזה.. ועכשיו קשה לי להאמין שאני לא אראה יותר את החיוך הזה..בחור כ''כ צנוע ומנומס ועם ערכים וכבוד לכולם פשוט נשמה טהורה..
מצאו את הגופה שלו בחולות ליד הבית שלי וע''פ אנשים שמכירים אותו יותר טוב ממני הוא כנראה עשה את זה ביום שישי האחרון ואני זוכרת שעברתי עם האוטו ליד החולות האלה וראיתי אותו הולך לשם ואני אומרת לעצמי בשיא התמימות:"אהה הנה _____ מה יש לו לחפש שם?" אם רק הייתי יודעת...פשוט כואב לי הלב 
אני שונאת לכתוב פוסטים כאלה מדכאים אבל מה אני יכולה לעשות כבר? זאת התקופה הנוראית הזאת שאני מרגישה כלואה בה..אני לא יודעת כבר מאיפה לשאוב כוחות להמשיך לחייך ולהיות אופטימית..
אני שומעת כרגע את הדיסק של גבע אלון והבנאדם ממש מוכשר ואיכותי. חסרים לנו זמרים כאלה בארץ [למרות שהוא שר באנגלית] תקנו [כן ,תקנו אל תורידו מהאינטרנט או תצרבו! תקנו!] ת'דיסק כדאי לכם ותפרגנו לו באיזה הופעה או או שתיים הוא באמת באמת מוכשר..