יש לי אחות, בת 27 שגרה עם חבר שלה באיזור השרון, קוראים לה אורית, היא סיימה את התואר השני שלה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת תל אביב.
יש לי אח, בן 18 גר עם ההורים, (תמיד תהיתי מה הוא עושה שם איתם, המיושנים האלה...).
היחסים שלי עם אחותי לא ממש נפלאים לאור ההתעללות שהיא העבירה אותי כשהיינו ילדות, ועם אחי? תמיד שמרנו על קשר טוב, בזמנים קשים עם ההורים שלי תופס מונית וישן איתי ועם דנה, ילד בן 18, גבוה ממני, 1.78 מטר, הקפטן של קבוצת הכדורסל שלו, קפטן ערן.
ערב אחד ישבנו אני ודנה מול הWWE, (רק פראייריות מפסידות את הרנדי אורטון והג'ון סינה האלה בבגדי גוף), טוחנות גלידה ישר מהקופסא, וכאילו שזה לא מספיק, מרססות קצפת ומצפות בסירופ שוקולד כל כף שיוצאת משם.
אחרי שקלטנו שזה שידור חוזר דנה התחילה לדבר על נושא מאוד מאוד חשוב ומשמעותי להמשך חיינו המשותפים בדירה:
"תגידי נרי"
"הא?"
"איך זה שאנחנו שותפות כבר שנה ואף פעם לא עשינו אורגיה?"
הגלידה נתקעה לי בגרון.
"הא?!"
"נו אני רצינית! אנחנו חברות מהחטיבה בערך? בקיץ אנחנו מסתובבות פה ערומות ככה שאנחנו לא מתביישות אחת מהשניה, יש בדירה הזאת שני חדרים עם מיטות זוגיות, ועוד סלון נחמד, למה לא נביא איזה גברברון ונעשה חיים כמו כל שותפות נורמאליות?"
"דנה אנחנו שותפות לדירת שלושה חדרים באלנבי לא לבית בושת בירקון!"
"תשאירי משהו לפנסיה נרקיס" היא חזרה לטלוויזיה ואני המשכתי להסתכל עליה בהלם.
אני באמת לא מצליחה לראות אותי עושה סקס עם מישהו לידה, וכשרק ניסיתי לדמיין את זה, הפלאפון צלצל עם הבנאדם שהכי מוריד לך את החשק לסקס.
"הלו אמא?"
"נרקיסי מותק מה קורה?"
"בסדר"
"תמסרי דש!" דנה דיברה בפה מלא קצפת.
"יש לך דש מדנה."
"מה שלום דנה באמת?"
"דנה בסדר"
"שימי אותי על דיבורית אני צריכה להגיד לשתיכן משהו."
"קיבלת"
"נו אז מה אתן עושות?"
"סתם מתווכחות על משהו" חייכתי.
"אה על מה אתן מדברות?"
דנה שמעה את זה ופלטה קצת קצפת לשטיח מצחוק.
"דנה בעד ההתנתקות" אמרתי מנסה שלא לצחוק.
"אהה... שמעו בנות, אני עושה מסיבת גיוס לערן בלבונה יום חמישי בערב, תבואו"
הגיע יום חמישי,
באנו לצאת מהבית לכיוון האולם, דנה סובבה את המפתח במנעול, תפסתי לה בפרק היד ואמרתי:
"דנה, הם קטנים, הם חברים של אחי הקטן, בואי נקבע שהיום זה פשוט אירוע רגיל.. סבבה?"
"סבבה מה את מפגרת.. יש לי גבולות..."
"אני לא מאמינה שאני מאחרת למסיבת גיוס של אחי!" אמרתי בכניסה לבת ים.
"תירגעי רק תשאלי איפה זה"
"לשאול איפה זה?! הבת מצווה שלי הייתה שם! אני חייבת לזכור!"
"נרקיס, זה היה לפני 10 שנים!"
"איפה נשאל פה?! הכל פה מסוממים בשעה הזאת!"
"תפסיקי עם הסטיגמות האלה על בת ים! הנה בואי נשאל אותו"
עצרנו ליד גבר מזוקן, שמן, בידו בקבוק בירה זולה.
"סליחה איפה זה אולמי לבונה?"
"זה רחוק רחוק ברגל" הוא ענה מתנדנד
"ולא ברגל?" דנה לא איבדה תקווה
"זה עדיין רחוק רחוקקק" הוא התיישב על אחד המעקים עצם עיניים וחייך.
"ליד מה זה?"
"ליד הקבר"
"איזה קבר?"
"סטיגמות הא..." לחשתי לדנה.
"הוא לא מסומם הוא שיכור!!!"
"אפשר שנלך?" אמרתי לדנה.
"נרי הוא התקווה האחרונה שלנו להגיע למסיבה הזאת, זה או הוא או להתקשר לאורית"
עשיתי פרצוף נכנע, הדלקתי סיגריה וחיכיתי.
"זה ליד איזה מצבה" דנה פיענחה אותו לבסוף
"תודה" חייכתי.
"בבקשה" ענה השיכור.
"לא לך, לאלוהים"
נכנסנו לאולם, אמא לקחה את האולם הקטן הפעם, ראיתי את אחותי עם החבר שלה.
"איך היא השמינה..." דנה לחשה.
חיבקתי את אחי, באמת שהייתי גאה בו, ומפוחדת באותו זמן.. הוא הולך לקרבי...
חיבקתי את אבא, התגעגעתי אליו מאוד.
חיבקתי את אמא, שלמדתי להעריך אותה מאז שאני גרה לבד.. יותר נכון את האוכל שלה. לא יכולה לגעת בטבעול יותר...
ונופפתי לשלום לאורית, שהחזירה לי חיוך צבוע.
הזמנו וודקה רדבול, ונשענו על הבר, אני מברכת דודים שמגיעים ודנה בוחנת חברים שנכנסים.
נכנס חייל במדים, מחבק את אחי, "ברוך הבא לגיהנום!" הוא צוחק איתו בזמן שדנה מפשיטה אותו במבט.
לפי הנעליים האדומות, הוא היה צנחן, 1.80, דרגת הטוראי שלו הסגירה שהוא בסביבות גיל 18, עיניים כחולות, שיער שטני קצוץ, אבל ילד.. פשוט ילד...
"כל הכבוד לצה"ל..." דנה הרימה גבה.
"את זוכרת את ההסכם שלנו"
"זוכרת את ההסכם שלנו לגבי רן? אהא.. אז הקירות בבית דקים"
"כן? הקירות דקים? גברת 'אוי כן כןןן זה באאא חזק חזק שיכאב עמוק יותר כןןן'"
"חע" דנה מחקה את החיוך.
הוא ניגש לדנה,
"אמרו לך פעם שאת ממש דומה להדס מורנו?"
האמת שדנה היא פשוט הדס מורנו...
דנה ניצלה הזדמנות
"אני דנה"
"אני ניר"
"בן כמה אתה?"
"19 וחצי"
"אהמ אהמ שקרן" השתעלתי לידו, והם התרחקו ממני.
סוף האירוע, באתי לצאת.
"את באה?"
"אני אחזור עם ניר, יש לי מפתח"
"דנה בן כמה הוא?"
"19 וחצי..." היא לא האמינה לעצמה
"התחרפנת לגמרי יענו?"
"די נו מאמי סתם מדברים אני נזכרת בצבא יאללה מה איכפת לך.."
"מה שבא לך..."
נכנסתי לדירה, נשכבתי על המיטה, נרדמתי ככה עם הבגדים.
צעקות מהחדר של דנה העירו אותי
"נירייי נירייי כןןן כןןןן אוח מותק כן כן חזק אה אה אה כןןןן"
הבנתי שאני לא אצליח להירדם..
יצאתי לכיוון המסדרון ודפקתי לקובי בדלת.
"נדפקת נרקיסיסי? 2 וחצי"
"תן תן לישון אצלך"
"ממ.. כבר אחרי 12.. זה אומר שיום שישי.. ביום שישי ישנים פה בלי בגדים"
"מצחיק"
"תחתונים וחזיה?"
"קובי נו!"
"למה את לא ישנה בדירה שלך בכלל?"
"דנה עושה חייל"
קובי עזב את הדלת שלו ובמהרה טס לדירה שלנו.
"ואת מוותרת על כזה בידור?!"
קובי נצמד לדלת חדרה של דנה,
"יופי ילד גדול, אנשים גונחים וואי!"
"חחח לא לא לא נרקיסי.. את צריכה לשמוע את זה..."
"זה היה מדהים נירי... נדבר מחר..."
"באמת זה היה מדהים?"
"באמת"
"מה הכי אהבת?"
"מה?"
"מה הכי אהבת שעשיתי?"
"מה זה כאילו אתה גם רוצה משוב? לדרג מ1 עד 10 וכאלה?"
"אני מצטער אם עצבנתי אותך"
"שטויות... לך לישון עכשיו"
"אני לא ארדם..."
"למה לא?"
"את נרדמת אחרי הפעם הראשונה שעשית את זה?"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
