כנפיים שבורות

כשאחזור ממסע אל קירות מוכרים מי יטרח להבחין בשובי,
מי ירים את ראשו ועיניו יחייכו על המראה המוכר שאני,
מי יבוא וישאל אודות מסעותי והתלאות הרבות שעברו על ליבי
מי יטרח ויביט פנימה ויסגור תהומות שחורות אינסוף שקרע המסע הפנימי.. 

מי יחבק וינשק ויטפל בנשמה הפצועה
שקרעים וחתכים ניפערו בבשרה.
מי ינקה את החול ואבק הדרכים שדבק והתערבב בדמה
ורק הקירות מוכרים וברקע דממה.

מניחה את תרמיל מסעותי
ובשקט פורקת זיכרונות
ואין מי שירצה עימי לחלוק
וישנם לי רק הקירות.

כשאחזור ממסע אל קירות מוכרים
מי יטרח להבחין בחסרוני

ורק הקירות מוכרים
בוכים בכי חרישי...

נראה לי שזו פעם ראשונה שאני כותבת פה משהו שלי. כבר מעל שנה לא כתבתי שום דבר, פעם הייתה לי מוזה, עם מי שאני גם המוזה נעלמה. כמה שאני שונה עכשיו.  השיר הזה ישן אבל כל כך רלוונטי, כל כך מתאר את ההרגשה. אבודה, מרגישה שאין אף אחד שאני יכולה לפרוק איתו את כל מה שמכביד על הלב, ויש כל כך הרבה.

אני מרגישה אשמה, מרגישה רע עם עצמי, אני יודעת שרק ביצעת את העבודה שלי אבל זה הורס אותי לדעת שפגעתי בעתיד של מישהו שהכרתי בדיוק 4 שעות. אני יודעת שזה התפקיד שלי, זה בדיוק מה שאני צריכה לעשות. 4 שעות של תחקיר שבסופו החלטתי לא לתת לו סיווג ולפסול אותו. כן, הצלחתי במה שהוכשרתי אליו, איתרתי בעיה אצלו, תיחקרתי אותו, נכנסתי לעומק הבעיה ובסוף פגעתי לו בעתיד בלית ברירה. אוף, אני שונאת את ההרגשה הזאת. להרגיש אשמה למרות שאני לא אמורה,למרות שאני צריכה להיות גאה בעצמי. בסוף הוא שאל אותי מה יהיה הלאה, סיפר כמה הוא מתרגש מהתפקיד שלו ומהמקום החדש ואני נאכלתי מבפנים כי ידעתי שאני חותמת בסוף וממליצה לפסול אותו. אמרו לי שעם הזמן אני אצליח להבין שהצעד הזה חשוב לבטחון המדינה ובלה בלה בלה, אבל הדבר היחיד שחשבתי עליו זה כל מה שהוא סיפר לי, סיפור חיים לא פשוט שלא באשמתו, הוא נפסל כי החיים הובילו אותו למקומות קשים. אני מקווה שבהמשך זה ישתנה, כי בנתיים אני מתחברת רגשית לכל מתוחקר שלי, פשוט קשה לי להישאר מנותקת כשמישהו מספר לי את כל מהלך חייו, את הדברים הכואבים ביותר שלו, לפעמים בוכה מולי, איך אפשר להתנתק מרגשות? איך אפשר לא להזדהות?

בכל פעם שאמא שלי מתקשרת אלי הלב שלי מחסיר פעימה, אני מפחדת מהחדשות הרעות שאני עומדת לשמוע. לא סיפרתי לאף אחד על מה שקרה, לא סיפרתי לאף אחד למה בימים האחרונים אני מעופפת טיפה יותר ונראת יותר מדוכדכת. האמת, סיפרתי לאחד, אבל זה לא שינה אצלי הרבה לצערי, למרות שנורא רציתי.

זהו להיום, אני צריכה ללכת לישון, מחר יש לי יום ארוך. סוגרת שבת ראשונה בבסיס החדש.. מקווה שיהיה בסדר...

לילה טוב...

 Angel Of Music