כנפיים שבורות

התחלתי שבוע שמירות.8 שעות כל יום לשבת\לעמוד בשיא הקור עם נשק ביד ולא לעשות כלום. הסיטואציה הזאת מעלה הרבה מחשבות, והמחשבות נהיות יותר כבדות ומשמעותיות כשהשמירה נופלת בדיוק על השנה האזרחית החדשה. הרבה תהיות ביני לבין עצמי, הרבה ספקות, חרטות, פחדים, אכזבות ובעיקר מחשבות על מה שעבר עלי השנה הזאת ובתקופה האחרונה. לפעמים קשה לי לעשות עם עצמי חשבון נפש כזה, אני נמצאת במצב שהדבר היחידי שאני יכולה לעשות זה לחשוב. זה יכול להטריף אותי, אין לי מקום מילוט מעצמי. הכל עלה, הכל. המסקנה הכי קשה שהגעתי אליה היא שאת מי שאני אוהבת אני לא באמת מכירה. אבסורד. ניסיתי לחשוב מה אני באמת יודעת והבנתי שמעט מאוד. עוד הרבה מסקנות עלו בשמירההזאת ואני בטוחה שיהיו עוד כמה במשך השבוע שמירות הזה אבל עכשיו הגוף שלי קפוא, העיניים נעצמות והמיטה החמה די קוראת לי, אז אני פורשת לישון. פוסט מפורט כנראה יבוא ביום שבת הקרוב שאני גם ככה סוגרת, אני צריכה להעלות הכל על כתב, בשביל לא לתת לעצמי לשכוח.

"חולות הזמן נערמים קוברים את כל מכאובי..."

הזמן ירפא את הפצעים?

 ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מותשת נפשית ופיזית אבל הולכת לישון עם חיוך,דברים קטנים שעושים טוב על הלב .

שתהיה שנת 2009 רגועה וטובה לכולם...:)

 Angel Of Music

עריכה מאוחרת-13.1-התחלתי לכתוב פוסט חדש. הפוסט הכי חושפני ואמיתי שכתבתי בחיי,וכנראה גם הכי ארוך. אין לי הרבה זמן לכתוב ולכן הפסקתי אותו באמצע ואני אמשיך אותו ברגע שיהיה לי זמן. לא כתבתי פה הרבה זמן, אין בי את הכוחות ואין לי את הפנאי לעשות את זה. עובדים בלי הפסקה בלי נשימה. סוגרת עוד שבת, כמה צפוי. להיות חזקה ולא להישבר זה כל מה שאני מנסה לעשות ברגעים אלה.

שיהיה לכולם לילה טוב...