כנפיים שבורות

הבלוג הזה היה עבורי מקום בריחה. כשהרגשתי שהעולם מתמוטט כתבתי פה והרגשתי הקלה רק מעצם הכתיבה. נמאס לי לברוח. אלו מן חיים אלה שאדם צריך לפרוק את הכאבים שעל הלב והנשמה שלו מול מקלדת ומסך מחשב? החלטתי לסגור את הבלוג,להפסיק לכתוב פה. אולי זמנית אולי לתמיד, הזמן ייתן את התשובות.

נמאס לי. מהכל. אפילו מעצמי. לא מסוגלת להביט במראה יותר. לא אוהבת את מי שהפכתי להיות. אדם שרק מרחיק ממנו את כל מי שרוצה אותו קרוב, מרחיקה את כל מי שאוהב אותי ורודפת אחרי אלה שלא וגם אף פעם לא יאהבו. רוצה אהבה אבל מנגד שורפת את כל מי שרק עושה צעד כלפי, כל מי שרק רוצה אותי, כל מי שרואה בי את מה שאפילו אני לא רואה בעצמי.

לפעמים החיים מובילים אותך למקומות שלא חשבת שתגיע. בחיים לא האמנתי שכל כך הרבה דברים יכולים להתמוטט לנגד עיני בלי שיש לי שליטה על כך בכלל. כמו דומינו, חלק אחר חלק בחיים שלי נפל ונהרס. כל פעם חתיכה קטנה מהלב שלי נשברה עד שכבר לא נותר ממנו דבר.

רק היכרות מאוד עמוקה איתי תחשוף את כל מה שקורה מבעד לחיוך מזוייף וצחוק מתגלגל. רק אדם עם רצון אמיתי להיות בחיים שלי ואהבה אמיתית כלפי יוכל להבחין בעיניים שלי שכבר מזמן חסר בהן ניצוץ. מעטים האנשים האלה, אם בכלל הם קיימים.

אולי אני לא צריכה באמת אף אחד לצידי. רציתי אדם אחד קרוב,לספר רק לאחד, אבל כנראה זה היה יותר מדי לבקש. זו הפעם האחרונה שאני אבקש ממך קירבה, זו הפעם האחרונה שאני אבקש ממישהו בכלל. התמודדתי לבד עם הכל מאז ומתמיד. גם בתור ילדה קטנה כשראיתי את ההורים שלי רבים על דברים שאף פעם לא תאמו את הגיל, כשעברתי דברים שרואים רק בסרטים וקוראים רק בעיתונים אף פעם לא פניתי לאיש. תמיד התמודדתי עם הכל לבד. גם אם זה אומר להסתגר בחדר שעות ולהתנתק מהעולם. כל החיים שלי בנוים על הישרדות עצמית. אני חיה עם עצמי בעולם מלא באנשים. אני חזקה, אדם חזק מסתבר. אני מסוג האנשים שנועדו לתמוך באחרים בצורה חד צדדית. אני פה בשביל עצמי,אם אתה לא מעוניין לקחת חלק בחיים שלי עדיף כבר שתצא מהם. אני אציל את עצמי הפעם. באמת שאל תטרח.

Don't want your hand this time - I'll save myself.
Maybe I'll wake up for once

Not tormented daily defeated by you
Just when I thought I'd reached the bottom

ראיתם פעם את הצד הזה בי? ראיתם פעם אדם שנואש מהחיים? שמותש מהיום יום ונקרע מבפנים? הלב והראש לא מתואמים. הלב עוד אוהב וכנראה תמיד ימשיך אבל הראש מזמן אומר להמשיך הלאה. כל הסימנים מצביעים על כישלון, על אכזבה, ועל חוסר אהבה מהצד השני. רק הלב מסרב להאמין בכל פעם מחדש. איך אני נופלת שוב לאותו בור כמו במקרה של ת'? חשבתי שזה יהיה שונה הפעם, שהסוף של הסיפור יהיה Happy end לשם שינוי. אבל מסתבר שלא. אשליות נועדו להתנפץ, יחד עם חלומות ותקוות. להאמין במציאות ולא מעבר.

אני אחרי מקלחת חמה,לבושה בפיג'מה שאני הכי אוהבת, נמצאת לבד בגף ומגיעה לתבונות משלי . אני רוצה דרך חדשה, חיים חדשים. אני רוצה להיות מישהי אחרת. מישהי שהיא הרבה יותר ממני. יותר יפה, יותר חכמה, יותר אמיצה והכי חשוב- יותר מאושרת. צריכה ניצוץ חדש בחיים, אור חדש שיעזור לי לגשש בין האפלה שאני נמצאת בה כרגע, שיראה לי את הדרך החוצה. צריכה משמעות, צריכה דבר לקום עבורו בבוקר שהוא לא מחויבות צבאית. אני צריכה להתעורר מהסיוט הזה, לבנות את עצמי מחדש, להרכיב לבד את כל החלקים בי שהתנפצו, לאסוף את שברי הלב שכבר לא זוכר מה זה להיות שלם ואהוב. 

לא יהיו פה עוד מכתבי פרידה עבורך. עברת את הגבול, הלב נשבר כבר יותר מדי וכבר אין לי איך להרכיב את החלקים,אין בי כוחות. מאחלת לך בשנית חיים יפים כמו שמגיע לך, תקרא את המכתב הקודם אם אתה רוצה לדעת מה יש לי להגיד כמילים אחרונות. אני לא מלאך, אף פעם לא הייתי, כדאי שתדע את זה. כל תירוץ רק פירק את האמון המלא שהיה לי בך, כל פעם שלא היית שם עבורי רק חיזקה את תחושת האכזבה העצומה שמסרבת להרפות. אתה לא מוכן להתמודד עם מישהי שאוהבת אותך באמת ובתמים, לא מוכן להפנים שיש מישהי שרואה בך מעבר למה שאתה רואה בעצמך. זה בסדר. הכל בסדר עכשיו.  כל מילה שאמרתי תמחק מהזיכרון שלך, כל שיחה איתי וכל פעם שסיפרתי לך משהו כ"כ אישי שאף אחד אחר מלבדך לא יודע תשכח. פשוט תשכח אותי. 

 מנסה למצוא מילים נוספות אבל לא מצליחה. רציתי לכתוב פוסט אחר לסיום אבל לא נתתי לראש יותר מדי זמן למחשבה וכתבתי בלי לשים לב כמעט. אני פה בשביל עצמי. מי שלא נמצא פה בשבילי, בלי משחקי האגו, בלי התירוצים שכבר מזמן איבדו טעם כנראה אף פעם באמת לא היה פה עבורי. כותבת וכואב לי, בחיי שכואב וקשה. לא פשוט עבורי לכתוב את המילים האלה בלי סינון, אבל בכל זאת, פוסט אחרון, הגיע הזמן לשים את כל הקלפים על השולחן. אני לא תמימה, לא ילדה קטנה שאפשר בכל פעם מחדש לשחק איתה ולגרום לה להאמין. ידעתי בתוכי שהכל אבוד מראש, אבל המשכתי למען הסיכוי הקטן. לא רציתי לפספס משהו טוב. הזמן יעשה את שלו, ואולי הלב יחזור להיות שלם, אבל הצלקות שהשארת לעולם לא יעלמו, אתה אצלי בלב, ותמיד תישאר.

השיר הזה כ"כ יפה, הקליפ שלו העלה בי כל כך הרבה רגשות שקשה לי לתאר, פשוט מדהים.  

It's down to this
I've got to make this life make sense
?Can anyone tell what I've done
I miss the life
I miss the colours of the world
?Can anyone tell where I am

'Cause now again I've found myself
So far down, away from the sun
That shines into the darkest place
I'm so far down, away from the sun again
Away from the sun again

I'm over this
I'm tired of living in the dark
?Can anyone see me down here
The feeling's gone
There's nothing left to lift me up
Back into the world I know

And now again I've found myself
So far down, away from the sun
That shines into the darkest place
I'm so far down, away from the sun
That shines to light the way for me
To find my way back into the arms
That care about the ones like me
I'm so far down, away from the sun again


...I'm so far down, away from the sun

מילים אחרונות לפוסט שמסכם הכל, תודה לכל מי שקרא פה, לכל מי שהתעניין.

"להיות האחת או להיות אף אחת,

לזרוח או להעלם..."

לילה טוב...

 שלכם,

Angel Of Music