כנפיים שבורות

אלה הסודות של חייך,

 את לא תגלי לעולם.

כל עוד תכסי את פנייך

 איש לא יראה את השריטות

 המתחבאות מתחת לסודות.

(ותמיד אהיה זאת שיודעת את תפילותייך בין שתיקותייך ותמיד אהיה זאת ששומעת את קול שפתייך, את סודותייך...)

Prison gates won't open up for me

On these hands and knees I'm crawlin'

Oh, I reach for you .

Well I'm terrified of these four walls

These iron bars can't hold my soul in

All I need is you

Come please I'm callin'

And oh, I scream for you

...'Hurry I'm fallin',I'm fallin'

עריכה מאוחרת-8\24:

 לפעמים שיר הוא קצת יותר ממילים שמרכיבות משפטים, לפעמים המשמעות שלו היא הרבה יותר עמוקה ממה שנראה מקריאה ראשונה. מה שאני לא יכולה לומר אני מעבירה דרך המילים שלו.. "איש לא יראה את השריטות המתחבאות מתחת לסודות".. נראה כמו עוד שורה סתמית, אבל כנראה שאף פעם לא תדעו שיש הרבה מעבר, שהשריטות הן יותר כמו צלקות שלא נעלמות ורק נוספות עליהן עוד ועוד. והשתיקות הן ביני לבין העולם, כי מה שיש לי לספר אף אחד לא ישמע וגם לא נראה שמישהו מעוניין לשמוע.. לא נראה לי שמישהו מצליח לקרוא בין השורות.

אני עדיין מרוחקת ולא יכולה להתקרב, לא משנה כמה אני מנסה .I reach for you

קשה להבין אותו, ועוד יותר קשה להבין אותי.

ורק כמה מילים שאני חייבת לכתוב למרות שלא נראה לי שאת עוד קוראת פה: גוגי, את לא יודעת כמה את חסרה לי, פשוט לא מבינה כמה אני מתגעגעת אלייך מאז שעזבת.. אני מתגעגעת לשיחות שלנו בלילה, מתגעגעת לחיבוקים שלך ששברו לי כל עצם בגוף (חיבוק דוב! חח), מתגעגעת לפתיחות שהרגשתי איתך, לצחוק ולדמוע באותו משפט, לחשוף בפנייך דברים שלא העזתי לומר מעולם. רק איתך הרגשתי שאני יכולה לומר הכל, כי ידעתי שגם את אומרת לי הכל, ידעתי שגם החיים שלך הם לא מה שהם נראים,ידעתי שאת צריכה אותי.

אני צריכה אותך עכשיו גוגי, למה עזבת?

כמה מוזר, מרגישה לבד בין כל כך הרבה אנשים.

וזה בסדר, גם לזה מתרגלים עם הזמן.

(יש אינטרנט לשבוע הקרוב, אולי יהיו יותר פוסטים, אולי לא.)

לילה טוב...

Angel Of Music