כנפיים שבורות

מחר יש לת' יום הולדת. היום הולדת השני שלו שאנחנו מכירים.אני מכירה אותו כל כך הרבה זמן אבל עדיין כל שיחה איתו נראת לי כאילו זאת רק ההתחלה. נכון,הלב כבר לא מחסיר פעימה בכל פעם שהוא מתחבר, אבל בהחלט הדפיקות הלב עולות טיפה. אומרים שהתאהבות במישהו נמשכת רק חצי שנה, ואחרי זה זאת "רק" אהבה, כלומר ההתרגשות הראשונית לאט לאט נעלמת. ואצלי? אממ יכול להיות שאני מקרה מדעי יוצא דופן, כי אני עדיין תקועה בתקופה הזאת גם אחרי שנתיים בערך של הכרות איתו. אני רואה איך אנשים סביבי מכריזים שהם מאוהבים אבל לפני שהם מסיימים להגיד את זה הם כבר מתאהבים במישהו אחר. זאת באמת אהבה? או שזאת רק הידלקות חולפת? או שרק אני בעייתית ממש וממשיכה לאהוב אותו גם עם לב שבור? והנה אני כבר חודש מסתכלת בתאריך ויודעת שעוד מעט יש לו יום הולדת, מתרגשת בשבילו מזה ורואה באופק הקרוב מעוד את תאריך הגיוס שלו ומתבאסת מזה. כל כך קרוב. נקשרתי אליו ממש,יש תקופות שיותר ויש פחות, אבל עדיין אני רואה בו החבר הכי טוב שלי, אני לא ממש יודעת איך הוא רואה אותי, אולי סתם עוד מישהי שגרה רחוק שמדי פעם מדבר איתה, אולי ידידה, אולי ידידה טובה. באמת שלא יודעת. הוא כל כך חשוב לי. כשדיברנו על היום הולדת שלו הוא התבאס מהעובדה שאין לו חברה לחגוג איתה. וזה באמת העציב אותי. אוף עם הש' הזאת. לא יכול להיות שאני והיא חושבות כל כך אחרת, לא יכול להיות שאני רואה כמה הוא מדהים ומיוחד והיא לא, לא יכול להיות שאני מוכנה לתת הכל למענו והיא מוותרת עליו סתם ככה. היא עיוורת או סתם טיפשה?

בבלוג הישן שלי שנה שעברה כתבתי מכתב יום הולדת לת', כמובן שהוא לא קרא אותו, אבל אם כבר התחלתי עם המנהג הזה אז נמשיך בו גם פה...אז...

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אהוב שלי...

שלי. כן, תמיד תהיה האהוב שלי. גם אם אתה לא יודע את זה,גם אם אנחנו לא ביחד וכנראה גם אף פעם לא נהיה. כל שנה אני נתקעת עם שורת הפתיחה במכתב שלך, כאילו זה משנה מה אני אכתוב. אתה לא תראה את זה אף פעם. וגם אם תראה איך תגיב? מה תגיד? איך תרגיש? זה יחמיא לך? יביך אותך? עוד שנה עברה ואני זוכרת הכל במדויק. אותה אחת שלא מצליחה לזכור שמות של סרטים שהיא ראתה כמה שעות לפני, אותה אחת שלא זוכרת את שם המשפחה של הזמר שהיא הכי אוהבת, אבל כל פרט שקשור אליך? זוכרת אחד לאחד. תמיד רציתי ועדיין רוצה להיות זאת שתגיד עליה שהיא שלך. אני מדי פעם לפעם מדמיינית איך זה היה אם היינו ביחד. אם הייתי שלך הייתי מתקשרת בלילה,כמה דקות לפני שאתה נרדם רק בשביל לשמוע את הקול שלך ולהגיד לילה טוב .הייתי שולחת לך הודעה בבוקר שמפרטת בדיוק כמה אני אוהבת אותך. הייתי נשארת ערה שעות רק בשביל לכתוב לך שיר,שהוא רק שלך. הייתי דואגת שיהיה לך את היום הולדת הכי מאושר שיש. הייתי דואגת להיות לצידך בכל שנייה שאתה צריך אותי. הייתי מחפשת לך את המתנה המושלמת. הייתי תמיד מזכירה לך כמה שאתה מקסים ומיוחד. הייתי הופכת עולמות בשביל להחזיר לך את החיוך. הייתי מנשקת את השפתיים אלה שלך שאני לא מצליחה לשכוח. הייתי הולכת עד סוף העולם למענך. הייתי והייתי והייתי.. אני יכולה לכתוב פה אלפי מילים למה הייתי עושה אם הייתי שלך, אבל זה לא ישנה שום דבר, שלך אני לא אהיה אף פעם, לא משנה כמה פעמים אני אומר לך שאני אוהבת אותך לא משנה כמה מכתבים אני אכתוב לך המצב ישאר כמו שהוא עכשיו. ידידים ופה זה נגמר. מאמי שלי, אתה באמת מחפש אהבה? אתה באמת רוצה שיאהבו אותך? אז למה אתה לא נותן לאף אחד את ההזדמנות לאהוב אותך בדיוק כמו שמגיע לך? היום הולדת שלך, הייתי רוצה שיהיה לך את היום הכי מאושר שיש מחר, אבל אין לי הרבה מה לעשות כדי שזה ייקרה. אז אני אתקשר היום ב12 לאחל מזל טוב ומחר אני אשלח לך הודעה או 2, זה הכל. פה נגמר תחום הידידה. זה הכי הרבה שאני יכולה לעשות. אני רוצה שתהיה לך את האחת המיוחדת שלך שתדאג לך ושתאהב ושתהיה כל מה שאתה מחפש ורוצה בה. עד שהיא תגיע אני אמשיך לאהוב אותך מרחוק, אני אמשיך להשגיח על כל צעד שתעשה בתקווה שלא תיפול, אני אמשיך לקוות שתבחר בדרך הנכונה לך, אני אמשיך להאמין בך ולהאמין שכל דבר שתרצה תשיג, אני אמשיך לקוות שתהיה מאושר תמיד, רק תהיה מאושר מלאך שלי.

אני אוהבת אותך הרבה מעבר למילים...

שלך תמיד...

.עדי.    

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 רציתי לשים פה שיר אחר לסיום אבל פתאום נזכרתי בשיר ממש יפה מפרסומת, שמתאים לחצי מהמכתב בערך...שיר ממש יפה:

I would bring you flowers in the morning..."
Wild roses as the sun begins to shine
Sweet perfume in tiny jeweled caskets
If I thought you'd ever change your mind

I would take you where the music's sweetest
And feed you winter fruits and summer wine
Show you things you've only read in story books
If I thought you'd ever change your mind

I would bring you happiness
Wrapped up in a box and tied with a yellow bow
I would bring you summer rain and rainbow
skies to make your garden grow
And in the winter snow my songs would keep you from the cold

But what use of flowers in the morning
When the garden they should grow in is not mine
And what use is sunshine if I'm crying
And my falling tears are mingled with the wine

If I thought you'd ever change your mind..."

בנימה אופטימית זו אני אסיים את הפוסט הארוך הזה. ורק עוד דבר קטן, אני מצטערת שאני לא עונה לתגובות שמשאירים פה ובמייל, אני קוראת הכל אבל אין לי ממש מה להגיב. הבלוג הזה לא בנוי על תגובות קוראים ועל מירב כניסות, הוא רק בשבילי, בכל מקרה אף אחד חוץ מחברה טובה ממש שלי(היי גוגי.. =] ) קורא פה, אז זה לא משנה אבל בכל אופן תודה.

לילה טוב...

...Angel Of Music...

למה כל כך קשה להרפות ממנו ומאהבה שלי אליו?

אולי אני לא באמת מנסה. משחקת את המשחק של "המתגברת",אבל מבפנים לא רוצה להמשיך,לא מוכנה. אוהבת אותו, כל כך אוהבת, ואפילו אוהבת את המצב של להיות מאוהבת במישהו..להיות מאוהבת בו. כל אדם אחר זה רק חיקוי זול של ת' בשבילי, לא מפסיקה להשוות אליו אחרים, לא מפסיקה להשוות ולהבין שאין עוד כמוהו. בדיוק אבל, לא בערך, לא כמעט. כמוהו אני רוצה. בתקופה הזאת אני דואגת לו, רוצה להיות לצידו, לא מפסיקה לחשוב על מה ש-ש' עשתה, על איך שהיא פיספסה אותו בלי לתת לו הזדמנות להוכיח מי הוא באמת. נזכרת תכופות ביום שראיתי אותו, עבר כבר המון זמן מאז אבל עדיין אני מכה את עצמי על טעויות שלי שנעשו בפגישה, כאילו זה היה משנה אם הייתי אומרת משהו אחד במקום דבר אחר, כאילו זה היה הדבר שהיה משנה את פני הדברים, כאילו הבגד שלבשתי או השיער שלי היה משנה את הקשר ביני לבינו לטובה. אני מבפנים יודעת שהכל לא נכון, לא משנה מה הייתי אומרת או עושה הוא היא נחוש בדעתו שלא, גם אם הייתי הופכת עולמות זה לא היה משנה.

תקופה מוזרה בשבילי, אני מרגישה שהכל מתמוטט לי ואני מנסה לפלס את הדרך החוצה דרך כל השברים וההריסות. עובדת הרבה, אפילו התחלתי ללמוד נהיגה, בכלל לא נמצאת בבית, או שמלמדת שיעורים פרטיים וצוברת כסף לרישיון, או שמלמדת את כל העולם ואישתו מהשכבה שלי וצוברת תודות, יודעת שיש אנשים מאוד ספציפים מהשכבה שלי שפתאום יודעים את המספר שלי בעל-פה ופתאום קוראים לי "מאמי" "מותק" ו "יפיופה" רק כי הם צריכים את העזרה שלי, אבל מי בכלל רוצה להיות חברה של הבנות הפרחות\פאקצ'ות בשכבה שלי? ממש לא אני. עוזרת כי אני יודעת שאני יכולה לעזור אז למה לא. ויש גם את התודות הכנות מהחברות שבאמת מעלות לי חיוך, את החברה ששולחת לי סמס באמצע הלילה וכותבת: "לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך..תודה על כל העזרה וההשקעה, ותודה שכנסת לי לחיים..את מדהימה...." ועוד הרבה דברים שפשוט לכתוב אותם ייקח לי שנה אבל פשוט מחממים את הלב, אני לא אחת שמחפשת אחר תודות ותהילה, אבל לקבל תודה על זה שנתתי למישהי או מישהו את כל היום בשביל ללמד אותו\ה שווה את כל המאמץ והזמן. ועם כל החברות ועם כל הידידים שלי לא מצאתי אפילו בנאדם אחד לספר לו איזה תקופה קשה עוברת עלי. לא מצאתי, או שלא באמת חיפשתי. אחד משניהם. מקשיבה לבעיות של אחרים, מנסה לעזור כמה שאני יכולה, רוצה לעזור, אבל כשהשיחה פונה לכיון שלי אני אומרת שהכל רגיל, שום דבר חדש, ומחליפה את הנושא. לת' כמעט סיפרת, אבל ויתרתי על זה בגלל שזה היה באייסי, שונאת לדבר באייסי, במיוחד על נושאים כאלה, אבל הוא באמת רצה לדעת והתעניין מה איתי, עשה לי טוב שאכפת לו, באמת אכפת. כל השאר די עיוורים, לא באמת מכירים אותי כנראה, לא רואים שמפלס החיוכים שלי ירד, לא שמים לב איך אני השתנתי בתקופה האחרונה.. רואים אותי מדי יום ולא מבינים לבד שמשהו לא טוב עובר עלי..עד כמה הם באמת מכירים אותי? 

והשיר הזה, שמעתי אותו מלא פעמים, אפילו בהופעה חיה, אבל לא ממש שמתי לב למילים המדהימות שכל כך מזכירות לי את ת'.. אז כן,השיר הזה מוקדש לו:

זהו להיום, אני נמצאת על המחשב של אחי כי המחשב שלי כבר בקושי נושם ואחי הגדול ברגעים אלה מבצע עליו פעולת החייאה(כלומר בועט בו וקורא לו בשמות "חיבה"..=])ולי יש עוד הרבה עבודה כי אני מכינה משהו נחמד ליום הולדת של חברה(זה כבר נהיה על בסיס שבועי...למה כולם נולדו בינואר???)..

אז שיהיה שבת שלום ויום טוב לכולם...

זה כל כך מעצבן אותי שהיא לא נתנה לו הזדמנות. כל כך מתסכל שהיא לא רואה איזה מקסים הוא. אני באמת לא יודעת למה זה מציק לי, אבל אני פשוט משתגעת מהמחשבה שהוא היה לה בין הידיים, שהוא רצה אותה, שהוא עשה הכל בשביל למצוא חן בעינייה ולמרות הכל היא לא רוצה אותו כיותר מידיד. הוא ידע מההתחלה שזה מה שייקרה בסופו של דבר, אבל הוא המשיך והתעקש עליה, לא היה מוכן לוותר. ואם היא הייתה טיפה חכמה היא גם הייתה מבינה מי הוא ושאסור לה לפספס אותו. אבל אולי אפשר להאשים את הגיל שלה, שלא משנה מה, יש פער די גדול בין 19 ל16. לא פער של שנים, אולי פער של מחשבה. אין לי מושג האמת, וכל כך כואב לי עליו עכשיו, אני רואה כמה הוא מבואס מזה, אני רואה כמה הוא מרגיש ששום דבר לא הולך לו בזמן האחרון וזה הכי מתסכל אותי שאני לא יכולה להפוך את העולם ולגרום לו לחייך ולהרגיש טוב שוב. זה קשה לו, אני יודעת, ש' הזאת כנראה ממש מיוחדת אם היא משפיעה עליו ככה, ואני יודעת שבתוך תקופה קצרה הוא יעבור הכל בצורה שרק ת' מסוגל אליה. אבל עדיין, עכשיו הוא עצוב, עכשיו הוא מבואס ועכשיו זה קורע אותי מבפנים שאני לא יכולה לעשות עם זה שום דבר. ואני כל כך מבינה אותו עכשיו שזה כבר מוזר. התקופה הזאת אחת התקופות הרעות בחיים שלי. אני ממש מרגישה שהחיים מתפרקים לי בין הידיים, לכל כיוון שאני פונה אני לא מוצאת שום אור ושום דבר חיובי. אני כבר לא מסוגלת לדבר עם אבא שלי אחרי שגיליתי שהוא בוגד באמא שלי, כבר לא נעים לי להסתכל בעיניים של אמא שלי ולדעת דברים שהיא לא יודעת על ההוא שישן איתה במיטה בכל לילה, כבר די נמאס לי להגיד לחברות שהכל בסדר והכל מעולה כשבא לי לי לבכות, נמאס למצוא תירוצים למורים ללמה לא באתי לבצפר, אי אפשר פשוט להגיד להם " התעוררתי בבוקר ולא מצאתי סיבה לקום מהמיטה", אני מעמיסה את עצמי בעבודה בשביל לשלם על הרישיון בעצמי, לא צריכה טובות מאבא שלי, שייתן את הכסף לכלבה שהוא בוגד איתה באמא שלי. ומהכל פשוט נמאס. מחפשת קצה של משהו טוב ולא ממש מוצאת. והטלפון בתקופת המבחנים לא מפסיק לצלצל, ילדים מהכיתה ומהמגמה שאני בקושי מחייכת אליהם בבוקר ואומרת שלום פתאום מתקשרים לשאול אם אני יכולה ללמד אותם ושאני אפנה להם רק שעה וזהו וכדי שאני אסביר להם כל מיני דברים בחומר, ולכו תסבירו להם שעדי שהם הכירו בתקופה הזאת כבר לא אותה אחת, וכבר לא ממש לומדת לפני מבחנים, אבל אי אפשר לסרב, וחברה באה אלי מהצהריים עד הלילה ולימדתי אותה מה שידעתי, וגם זה לא יותר מדי. והנה כבר היום היה לי מבחן במגמה, הכישלון מובטח, לא היה לי מושג מה היא רוצה מהחיים שלי והמצאתי תיאוריות על מיליון ואחד דברים, לא רגילה להיכשל אבל זה מה שאני יכולה לתת כרגע... וכל הקטע עם ת', ששובר לי את הלב שהוא במצב הזה, שובר לי את הלב לדעת בדיוק מה הוא מרגיש ולהבין עד כמה זה כואב. הש' הזאת פשוט עיוורת, נתנה לו ללכת בלי לתת לו הזדמנות. חשבתי שאחרי הפעם הראשונה שהיא אמרה לו שהיא לא רוצה אולי היא תבין את הטעות שלה אחרי שהיא כבר למדה להכיר אותו ולמדה לדעת כמה מדהים הוא, אבל היא חזרה על אותה טעות שוב,ויתרה על האדם המקסים הזה. אחרי הרבה הרבה זמן שלא דיברנו יום בטלפון יום חמישי בלילה הוא התקשר, לא שיחה ארוכה במיוחד אבל זה לא שינה לי, התגעגעתי לקול שלי ושמחתי שהוא מספר לי מה עובר עליו, ובאמת שלא הצלחתי להבין מה קרה איתו ועם ש', אבל זה לא משנה, כי מה שחשוב לי זה לא מה קרה שם אלא מה הוא מרגיש עכשיו. לפני חודש בערך חברה טובה שלי שגרה רחוק ממני גילתה שזה שהיא אוהבת נפרד מחברה שלו,יותר נכון חברה שלו זרקה אותו. היא הייתה כ"כ מאושרת מזה שזה נגמר ביניהם, היא ידעה שהוא לא יהיה איתה, אבל היה לה סיפוק מזה שהוא לא עם אף אחת. אבל אני? אני הכי רציתי שזה יילך לת' עם ש'.. הכי רציתי שהוא סוף סוף יימצא מה שהוא מחפש. וזה איכזב אותי כפול לגלות שזה לא מה שקרה לו, איכזב לגלות שהיא פגעה בו.

כמה שזה מוזר, אני ות' כרגע באותו מצב בערך. שנינו די אבודים בחיים שלנו, שנינו מתוסכלים, ולשנינו די נמאס מהכל. ומעבר לכל זה לשנינו נשבר הלב, לו בגלל ש', ולי? לי בגללו.. אבל לא ממש אכפת לי ממה שקורה ללב שלי כרגע,אכפת לי מת'...=\

אני הכי רוצה להיות פה בשבילו, באמת רוצה לעזור, לתמוך עד כמה שאני יכולה, אבל גם בשביל לתת תמיכה צריכה להיות הסכמה מהצד השני.. הוא מתגייס עוד מעט, ש' הפסידה אותו, היא עוד לא הבינה את זה, אבל זה לגמרי הפסד שלה.

לסיום שיר ממש יפה של ג'ימס מוריסון...:

Oh life can be strange..."
Good and bad in so many ways
And in time you will find
That things aren't always what they seem, no

Well I've got something to say
But you might laugh, joke or run away
'Cause I'm awkward and nervous
Sometimes I don't say much at all

But, if the rain must fall
If I lose it all
If the world comes down and takes my soul
If the sky turns black
And there's no, no way back
It won't matter much to me
If I had you, oh
And all I need is your love
It's all I need
All I need is your love, yeah

Oh well dreams can come true
If you know inside you really want them to
Oh, you can sit you can wait
You can leave your fate in someone else's hands
Oh but I, I want you
And nothing else can make me feel the way you do
So I'm waiting, I'm wishing
That it's me you'll be holding tonight, every night

And if the rain must fall
If I lose it all
If the world comes down and takes my soul
If the sky turns black
If there's no way back
It won't matter much to me
If I had you, yeah
'Cause all I need is your love, oh
All I need is your love, your love, oh..."

זהו להיום, נקווה לטוב, כי מפה נראה לי שאי אפשר לרדת יותר. זאת התחתית. (אני מקווה...).

אגב,ראיתי ביום שישי הופעה של קולדפליי בערוץ 3. אחת ההופעות הטובות, אני מכירה את כל השירים שלהם בעל פה בצורה רישמית...להקה מעולה בהחלט...

יום טוב =]

אני לא מאמינה שזה קורה, אחרי שנים ששמעתי את ההורים שלי מתווכחים על זה, אחרי שנים ששמעתי את אמא שלי מאשימה את אבא שלי בזה קיבלתי הוכחה. בצורה הכי כואבת שיש. אני כל כך מבולבלת עכשיו, לא יודעת למה להאמין, לא יודעת מה לחשוב. חייבת לספר את זה למישהו, אני משתגעת. זה קרה לפני חצי שעה ומאז אני לא מצליחה לעצור את הדמעות, הלב שלי לא מפסיק לפעום במהירות ,לא מצליחה להסדיר את הנשימה ובראש רצות לי מיליון מחשבות. איך אני יכולה להסתכל עליו עכשיו? איך אני יכולה להאמין לו? איך אני יכולה להסתכל לאמא שלי בעיניים ולדעת שבעלה,אב ילדיה, אבא שלי, בוגד בה. אני פשוט חייבת לספר למישהו. הסוד הזה גדול עלי. לא רוצה את זה על הכתפיים שלי, לא צריכה את זה, במיוחד לא עכשיו. איך הוא מעז להחליף את אמא שלי באישה הגועלית הזאת??? חייבת להפסיק לבכות לפני שמישהו ייכנס לחדר וייראה. אני כבר לא רואה בו אבא שלי. אני נגעלת ממנו. איזה מין בנאדם אתה??? יש לך אישה וילדים ואתה הולך עם בחורות אחרות?? אתה אדם מבוגר,לא רווק בן 20. מה אני אמורה לעשות עכשיו? איך אני יכולה להאמין למילה שיוצאת לו מהפה?? להפסיק לדבר איתו? לספר למישהו?? אני לא רוצה על הגב שלי את הרס הנישואין של ההורים שלי, בעצם הכל כבר הרוס, אבל אני לא רוצה להיות זאת שתיתן את המכה האחרונה שתמוטט את הכל סופית. אני בסערת רגשות ולא מצליחה להרגיע את עצמי, לא מצליחה לחשוב בצורה צלולה. בעוד אני כותבת הכלבה שהוא איתה שולחת לו הודעות, בזמן שאמא שלי יושבת לידו בסלון! חתיכת אפס!!! איך אתה לא מתבייש?? עלק "הודעות מסלקום"...בשעה כזאת??? על מי אתה מנסה לעבוד?? ראיתי את התמונה, ראיתי הכל. אני כבר יודעת הכל. אמא שלי פי 8 יותר יפה ממנה, הוא לא ימצא עוד מישהי שתוכל לסבול את הגחמות שלו בכל סוף שבוע, אין עד מישהי שתוכל לסבול את העובדה שהוא כבר מספר פעמים עזב את הבית והשאיר אותה לבד. כל החשדות של אמא שלי מאז שהייתי קטנה, בכל אותן פעמים שאמרתי לה שהיא סתם מדמיינת, בכל אותן הפעמים שקיבלתי רמזים אבל סירבתי להאמין, עכשיו הכל ברור לי, עכשיו אני בטוחה שזה נכון. הוא בוגד בה, הוא בוגד בה ובכל המשפחה.  

אני צריכה מישהו איתי עכשיו. אני לא יכולה כבר לשמור את זה לעצמי. למי אני יכולה לספר את זה? חייבת מישהו שיקשיב, חייבת מישהו שאני יכולה לסמוך עליו,חייבת לפרוק,חייבת להתייעץ. זה גדול עלי. חבל שגיליתי את זה בכלל. הייתי מעדיפה להישאר באפלה.אני צריכה מישהו שייקשיב. מישהו שיתמוך. מישהו שיגיד לי לא לדאוג ושיהיה בסדר.. איפה ת' כשצריך אותו? בחיים לא הרגשתי כל כך לבד.

אני הולכת לחדר שלי עכשיו, כבר לא בא לי לצאת. לא רוצה לשמוע אותו בכלל, הוא יושב איתה בסלון כאילו לא קורה כלום והיא מסכנה לא יודעת כלום. שונאת אותו!!!!

אמא,אני מצטערת, מצטערת בשמו, מצטערת שלא האמנתי לך במשך כל השנים...סליחה אמא... 

Catch your breath, 
Hit the wall, 
Scream out loud, 
As you start to crawl, 

Back in your cage, 
The only place, 
Where they will, 
Leave you alone, 

'Cause the weak will 
Seek the weaker until they've broken them, 
Could you get it back again? 
Would it be the same? 
Fulfillment to their lack of strength 
At your expense, 
Left you with no defense, 
They tore it down. 

And I have felt the same, as you I've felt the same, 
As you I've felt the same 

Locked inside, 
The only place, 
Where you feel sheltered, 
Where you feel safe, 
You lost yourself, 
In your search to find, 
Something else to hide behind, 

Cause the fearful always preyed upon your confidence, 
Did they see the consequence? 
They pushed you around? 
The arrogant build kingdoms made of the different ones, 
Breaking them 'til they've become, 
Just another crown, 

Refuse to feel, 
Anything at all, 
Refuse to slip, 
Refuse to Fall, 
Can’t be weak, 
Can’t stand still, 
You watch your back, 
'Cause no one will, 

You don’t know why I had to go this far, 
Traded your worth for these scars, 
For you're only Company, 
Don’t believe the lies that they have told to you, 
Not one word was true, 
You’re alright you're alright 
You’re all right ...

Refuse to slip, 
Refuse to Fall, 
Can’t be weak, 
Can’t stand still, 
You watch your back, 
'Cause no one will,..."