כנפיים שבורות

?Isn't something missing

And if I bleed, I'll bleed,
Knowing you don't care.
And if I sleep just to dream of you
I'll wake without you there,
?Isn't something missing

Isn't someone

? missing me

בדידות. אין לי מילה אחרת לתאר את מה שאני מרגישה ברגע זה. רוצה להגיד שנכנעתי, אבל כניעה באה כשהמצב עוד עומד, כשיש על מה לוותר. לי אין על מה לוותר כי כבר איבדתי את הכל, אין לי למה להיכנע כי כבר נפלתי, כבר נשברתי. והכי כואב שלאף אחד לא אכפת, אפילו לא לו.

הכי למטה שיכול להיות, הכי הרוסה שהייתי בחיי. כל חלק בי כואב, פיזית אבל הרבה יותר נפשית. ממוטטת רגשית, העיינים כבר צורבות מהדמעות, שונאת את המחשבות האלה, זה כבר מציף אותי. כל כך הרבה מילים שאני צריכה לומר, כל כך הרבה כאבים שאני צריכה לחלוק, זה גדול עלי.

"ספרי לי מה כבד עלייך, את כל מה שחבוי בך ונרדם...

אני אמחה את דמעותייך ורק שלא תבכי עוד לעולם..."

הלוואי ויכולתי לספר, הלוואי והיה למי.

אני כנראה סוגרת את הבלוג, אין לי טעם לכתוב בו. הוא רק מנציח כאבים בתקופה האחרונה, כאבים שאני זוכרת גם ככה.

עריכה מאוחרת: ר', היום גליתי שדווקא כן קראת את הפוסט הזה באיזו שהיא דרך, אתה יודע מה הכי פוגע? שאתה יודע בדיוק מה עובר עלי, אתה קראת את מה שכתבתי לך והוכחת שכל מה שכתוב פה נכון מילה במילה. זה לא מזיז לך, באמת באמת לא אכפת לך. אתה לא פה דווקא מתי שאני הכי צריכה אותך, הכי לא לצידי כשאני חייבת לספר למישהו. מודה, אכזבה כזאת ממישהו לא הייתה לי הרבה זמן.

חוזרת היום לבסיס, סוגרת 21, מצב הרוח השתפר קצת.רחוק יעשה לי טוב. 

עריכה שנייה- 10\31- אני לא בבית, כותבת ממחשב בבסיס. מסתבר שיש פה חדר מחשבים שהוא לא מסווג, עולם חדש ממש חח. הדברים השתנו, התחלתי קורס באותו בסיס אבל הכל נראה במגמת שיפור. הקורס קשה, אבל אני נהנת. מתגעגעת לכל מיני אנשים, הרוב מתגעגעים בחזרה, החלק השני פשוט מתעלם. כמה שזה כואב.. אולי אני מתחילה להשלים עם זה שלא משנה כמה אני אנסה להתקרב אליו, זה פשוט לא ייקרה. אתה גם מתגעגע לפעמים? אולי חושב עלי? לא נראה לי.

נגמרת לי ההפסקה, אז זהו להיום או לזמן הקרוב.

שבת שלום לכולם...