כנפיים שבורות

Try to fly away but it's impossible"

And every breath I take gives birth to deeper sighs

And for a moment I am weak

So it's hard for me to speak

Even though we're underneath the same blue sky

If I could paint a picture of this melody

It would be a violin without its strings

And the canvas in my mind

Sings the songs I left behind

Like pretty flowers and a sunset

I've had my share of pleasure

 And I've tasted pain

I never thought that I would touch an angel's wings

There's a journey in my eyes

It's getting hard for me to hide

Like the ocean at the sunrise

?Love, can you find me in the darkness

Don't let me down

...It's heavy on my heart...

זה כבר יותר מדי בשבילי. לא רוצה לפגוע באף אחד,אפילו לא מצליחה להסביר למה אני לא אומרת מילה. לכל אותם אנשים שאני אוהבת באמת, לכל אותם אנשים שאני מוכנה לעשות הכל למענם, אותם אנשים שלפעמים אני מרגישה שהם מכירים אותי יותר טוב מעצמי גם הם לא יודעים כלום. "הבדיקות",מעבירה נושא מהר כמה שאני יכולה כי בחרתי להתמודד לבד בלי לעורר דאגות,המצב בבית שמיום ליום מרגיש פחות כמו "בית" אלא יותר כמו שדה קרב, אנשים מאכזבים אותי בזמנים שאני הכי צריכה אותם. חשבתי שאני יותר חזקה מזה,באמת חשבתי שאני יכולה להחזיק מעמד, אבל כשהכל בא ביחד, והאנשים היחידים שיכולים להחזיק אותי מליפול מרוחקים אני מרגישה שאני מתמוטטת. שונאת את החולשה הזאת, שונאת להרגיש את הכניעה ואת השבירה שבתוכי. רוצה להיות מהאנשים החזקים, שאין דבר בעולם או אדם שמסוגל לשבור אותם. זה יותר מדי לשאת על הלב, זה יותר מדי דאגות ומחשבות בלתי פוסקות על "מה יהיה?". זה לא אמור להיות ככה, זה לא פייר. הייתי בטוחה שהתקופה הזאת תעבור. אבל היא לא עוברת, רק מקשה עלי יותר ויותר. שונאת להרים ידיים,שונאת לוותר, זה לא האופי שלי. אבל זה באמת,כבר יותר מדי בשבילי.

שתעבור כבר התקופה הזאת,שיסתיימו האכזבות, שיגמרו הכאבים, שאני לא ארגיש לבד, שאני אמצא שוב את האנשים שאני אוהבת ואשמור אותם קרוב, שיפסקו הריבים, שאני אמצא נחמה וחיבוק אוהב, שאני ארדם בלילות, שאני אשיג את מה שאני רוצה, שיפסקו הדמעות,שאני אמצא מילים להסביר למי שאני אוהבת מה באמת קורה, שאני אפסיק להתמודד עם הכל לבד, שאני אחזור להיות אני.

 
Hope there's someone
Who'll set my heart free
.Nice to hold when I'm tired

Angel Of Music

תמונה שחוזרת על עצמה.

היא מתחננת אליו שישאר. רק שישאר. "אל תשאיר אותי לבד."

הוא אורז תיק ועוזב, לתמיד.

כמה שעצוב לכתוב, כבר התרגלתי. התרגלתי לבכי של אמא שלי ששובר לי את הלב כל פעם מחדש. התרגלתי לצעקות שלו. התרגלתי למילים שהם משליכים אחד על השנייה. התרגלתי לחיות בבית שכל הזמן הוא במלחמה, מדי פעם יש הפוגה, אבל גם זה רק משחק.

כל החיים שלי הסיטואציה הזאת חוזרת על עצמה. מאז שאני זוכרת את עצמי. במיוחד באירועים חשובים. בכל חג,בכל יום הולדת, בכל אירוע שאמור להיות משמח הם רבים והבית נכנס למצב כוננות. הוא צועק,היא בוכה. הוא מאשים,היא מחזירה. היא מתחננת,הוא עוזב. המילים שהם אומרים אחד לשני גורמים לי להתבייש בעובדה שהם ההורים לי. מאז שאני קטנה בזמנים כאלה הייתי(ועדיין) מסתובבת הלוך ושוב בבית, בינו לבינה, מנסה לפשר, נלחמת בדמעות, שומעת את המילים שלו, הרבה בכי שלה. מאז ומתמיד זה סרט שרץ. הוא כל כך הרבה פעמים עזב שכבר הפסקתי לספור. כן,גם את אותן פעמים שהיא עזבה אין טעם לספור. בריחה. ילדים קטנים שלא מצליחים להתמודד עם מה שהחיים משליכים אליהם אז הם קוברים את הראש באדמה ומתעלמים. "בעיה? יש בעיה? אין בעיה. אני אברח והכל יסתדר." וכמו קסם הוא או היא חוזרים הבייתה אחרי תקופה מסוימת שהכל "נפתר". אז זהו,בזמן שלא הייתם פה אנחנו אלה שסבלנו. ואולי קצת מוגזם להגיד אנחנו אז אני פשוט אומר אני. אני זאת שספגתי את כל הכעסים שהיו אמורים להיות אחת כלפי השני. אני זאת שהייתי שק ההאשמות שלכם כשבחרתם לא לדבר ופשוט לברוח. אני זאת שהמצאתי אלף ואחד תירוצים ללמה היא אמרה את זה ולמה הוא אמר לה את זה. אני זאת שהייתי הגורם המקשר בין האוייבים האלה שמכנים את עצמם אמא ואבא שלי. אבל עכשיו יש משהו שונה,עכשיו אני גדולה יותר, מבינה יותר מי נגד מי, מבינה מי האשמים האמיתיים בכל הסיפור. כשאני רואה את אמא שלי בבכי מתחננת אל אבא שלי שלא יילך אני מספיק מבינה בשביל לתפוס אותה ולהגיד לה "אל תתחנני אליו! את לא אשמה! שיילך!!" ואני מספיק "אמיצה" בשביל לתפוס בתיק של אבא שלי שנייה לפני שהוא עוזב ולהגיד את כל מה שאני באמת חושבת. אמרתי לו שהוא פחדן, שהוא מתנהג כמו ילד קטן שבורח, שזה לא פתרון, שישאר ויתמודד כמו אבא אמיתי,כמו בעל אמיתי. כל מה שהוא אמר בחזרה זה שנמאס לו,שהוא לא יכול יותר. לא יכול יותר?! אתה לא יכול יותר?! אין לך מילה בעניין. כל פעם שקשה לך ואתה לא עומד בזה אתה אורז תיק ונוסע. לא רק ביקשתי שישאר,התחננתי. לא בשבילי,כי מבחינתי שיילך. אפס. פחדן. בורח מהמציאות, בורח מאישתו ומהילדים שלו. בעיניים דומעות וקול כל כך צרוד ביקשתי ממני שישאר,שלא יהרוס לכולנו את החג. ידעתי שיש לי קלף חזק נגדו, שאני יכולה "להפיל" אותו אם אני באמת רוצה. רק מספיק שאני אגיד לו שאני יודעת שהוא בוגד באמא שלי וזה היה משאיר אותו. אבל פחדתי שאמא שלי תשמע, לא רציתי לשבור אותה עוד יותר. אמא, אם רק היית יודעת שזה לא באשמתך. אם רק היית יודעת שכשהוא עוזב לאן הוא הולך,למי הוא בורח,עם מי הוא ישן. לא רציתי למוטט אותה סופית אז שתקתי. רק אמרתי לו "אז אתה בורח ומשאיר אותנו פה? " ובתגובה הוא ענה "תעזבי גם את!" עוד 3 חודשים. כן,רק עוד שלושה חודשים וגם אני עוזבת, גם אני אעזוב את הטירוף הזה שנקרא הבית שלי. בחיים לא חיכיתי לצבא כמו שאני מחכה לו עכשיו.

היום הזה הוא אחד הימים הגרועים בחיים שלי מכל כך הרבה סיבות. אני כל כך רוצה לספר, אבל אין למי, בטח שלא בשעה כזאת. והאבסורד הוא שמחר אני אלך לבצפר, כמו תמיד עם חיוך גדול מרוח על הפנים, שישאלו אותי מה קורה אני אענה שהכל סבבה, וכשיתענינו אם יש משהו חדש אני אגיד שהכל כרגיל, אבל הם לא ידעו שזאת שמחייכת תמיד, זאת שמצחיקה את כולם, זאת שהכל מצליח לה והכל טוב אצלה, היא אותה אחת שכל כך שבורה מבפנים. הם לא יודעים שכבר נמאס לי מהכל. נמאס לי לחיות פה, נמאס לי מהצעקות, נמאס לי מהבכי, נמאס לי מהאשמות, נמאס לי להילחם כדי שישארו ביחד, נמאס לי לנחם. הם לא ידעו שאני רוצה לבכות, רוצה לצרוח, רוצה לברוח, רוצה להפסיק את הכאבי ראש שמוציאים אותי מדעתי, רוצה להפסיק את המרתון הזה שלי סביב עצמי. הם לא ידעו כי החיוך מכסה את האמת. מכסה את מה שקורה בפנים. לא רואים את הלב השבור. לא רואים את הכאב,לא רואים את התסכול,את העצב, לא רואים את הרצון להפסיק את הטירוף הזה, לצאת להפסקה מהחיים. אני שחקנית טובה, תמיד הייתי. תמיד ידעתי להסתיר את הכאב שלי בצורה הטובה ביותר. תמיד ידעתי למכור את האשליה שאצלי הכל באמת בסדר. אנשים בודדים רואים דרך ההתחזות שלי ויודעים שמשהו לא בסדר. מעטים מדי.

אני מותשת מהמלחמה הזאת, אני מיואשת מהמצב הזה שמשגע אותי, אני שבורה מכל בחינה אפשרית. כל כך הרבה דברים שקורעים אותי והורסים אותי סופית. די. פשוט נמאס.

והשיר הזה הוא הפסקול של החיים שלי,מילה במילה:

Momma please stop cryin', I can't stand the sound
Your pain is painful and it's tearin' me down
I hear glasses breakin' as I sit up in my bed
I told dad you didn't mean those nasty things you said

You fight about money, 'bout me and my brother
And this I come home to, this is my shelter
It ain't easy growin up in World War III
Never knowin' what love could be, you'll see
I don't want love to destroy me like it has done my family

Can we work it out? (Can we?) can we be a family
I promise I'll be better (I promise), mommy I'll do anything
Can we work it out? can we be a family?
I promise I'll be better, daddy please don't leave

Daddy please stop yellin (Stop), I can't stand the sound (Can't stand the sound)
Make mama stop cryin, cause I need you around (yeah)
My mama she loves you (I know it), no matter what she says it's true
I know that she hurts you, but remember I love you, too

I ran away today, ran from the noise, ran away
Don't wanna go back to that place, but don't have no choice, no way
It ain't easy growin up in World War III
Never knowin' what love could be, well I've seen
I don't want love to destroy me like it did my family
 

זהו להיום. יש לי מתכונת עוד יום בדיוק על חומר של 3 שנים ואני אפילו ולא התחלתי ללמוד ואני גם לא יודעת מאיפה להתחיל. לא יודעת מה לעשות, אין לי כח ללימודים האלה, אני שונאת לצאת משליטה, שונאת לראות את הכל נעלם לי בין הידים. אבל איך אני אמורה ללמוד שהבית שלי במלחמה? איך אני אמורה ללמוד שאני לא יודעת מה קורה איתי מבחינה בריאותית ואף אחד לא יודע איך לעצור את הכאבי ראש האלה? איך אני אמורה להמשיך כאילו כלום לא קרה כשאני שבורה לרסיסים ומרגישה כל כך לבד? אי אפשר, פשוט ככה.

(14.4.. שנתיים שאני מכירה את ת'. בדיוק היום.)

לילה...

Angel Of Music

פוסט ערוך.

You have only been gone ten days

But already I'm wasting away.
I know I'll see you again
Whether far or soon.
But I need you to know that I care,
And I miss you.

זהו להיום,אני פורשת לישון... מחר יום עמוס כרגיל ושוב ביקור אצל הרופא.. אין לי כח לזה כבר,מותשת לגמרי.

לילה טוב...

Angel Of Music

לך...

Leona Lewis - Here I Am

(ותרגום חופשי שלי..)

This is a crazy world
These can be lonely days
It's hard to know who's on your side
Most of the time

זה עולם משוגע

יכולים להיות הרבה ימים בודדים

קשה לדעת מי לצידך

רוב הזמן.

Who can you really trust
Who do you really know
Is there anybody out there
?Who can make you feel less alone
Some times you just can't
make it on your own

במי אתה יכול באמת לסמוך,

את מי אתה באמת מכיר.

יש מישהו היכול לגרום לי להרגיש פחות לבד?

לפעמים פשוט אי אפשר

לעשות את זה בעצמך.

 
If you need a place where you can run
If you need a shoulder to cry on
I'll always be your friend

אם אתה צריך מקום לברוח אליו,

אם אתה צריך כתף לבכות עליה

אני תמיד אהיה חברה שלך.

When you need some shelter from the rain
When you need a healer for your pain
I will be there time and time again
When you need someone to love you
Here I am, hmmm

כשאתה צריך מקלט מהגשם

כשאתה צריך מרפא לכאב שלך,

אני אהיה שם פעם אחר פעם.

כשאתה צריך מישהו שיאהב אותך,

אני פה.

If you have broken dreams
Just lay them all on me
I'll be the one who understands
So take my hand

אם יש לך חלומות שבורים

רק תניח אותם עלי

אני אהיה זאת שתבין,

אז תיקח את ידי.

If you reach emptiness
You know I'll do my best
To fill you up with all the love
That I can show someone
I promise you you'll never walk alone

אם אתה מגיע לריקנות

אתה יודע שאני אעשה כמיטב יכולתי

כדי למלא אותך עם כל האהבה

שאני יכולה להראות למישהו

אני מבטיחה לך שלעולם לא תלך לבד...

When you need some shelter from the rain
When you need a healer for your pain
I will be there time and time again
When you need someone to love you
Here I am...

אני פה.

זה שיר ממש יפה ששמעתי הבוקר במקרה. המילים שלו העבירו בי צמרמורת משום מה.

בזמן האחרון יש פה בעיקר פוסטים עם שירים, אין לי מה לכתוב, הכל אותו הדבר, הימים טסים לי והכל נשאר אותו הדבר, פה ושם דברים משתנים,דברים מכאיבים,אנשים פוגעים, דברים מתמוטטים. רגיל. התקופה הזאת עוברת לי ממש מהר, אני לא מאמינה שאני עוד מעט מתגייסת,קצת מוזר לי לחשוב על זה.

הרבה דברים כואבים על הלב.. מעט אנשים לשתף (אם בכלל...=\) רק צריכה לעבור את זה ויהיה בסדר...

שבת שלום..

Angel Of Music