כנפיים שבורות

A hundred days have made me older "
Since the last time that I saw your pretty face.
A thousand lies have made me colder
And I don't think I can look at this the same.
All the miles that seperate
Disappear now when I'm dreamin' of your face.

I'm here without you baby
But you're still on my lonely mind.
I think about you baby and I dream about you all the time.
I'm here without you baby
But you're still with me in my dreams
And tonight, it's only you and me.

Everything I know, and anywhere I go,
It gets hard but it wont take away my love.
And when the last one falls, when its all said and done.
"..It gets hard but it wont take away my love.

אין יותר מדי מה לומר, הזמן טס לי, כמעט כל החברות והידידים התגייסו ואני? אני מנסה לעשות סדר בחיים שלי ובאמת משתדלת לנצל את השבועות לפני הגיוס שלי.

 כן, עדיין מתגעגעת, אבל ניסיתי להתקרב אליו.. לא הצלחתי.. (ר',אוף איתך...)

אני בבית של חברה ולכן הפוסט קצר ולא ממש מלא תוכן, בקטנה.

שיהיה לכולם סופ"ש כייפי...=]

 Angel Of Music

פוסט חדש דנדש. אבל לגמרי חד פעמי. יש לי מחשב לכמה שעות (כלומר כזה שבאמת עובד ולא גורם לי לרצות לזרוק אותו מהחלון..) אז החלטתי לנצל אותו לכתיבת פוסט סיכום שכזה.

כמה דברים שרצים בראש, ואז אני עפה ללמוד לבגרות. בגרות אחרונה. אני פשוט עוד לא מצליחה להבין את זה, אני יודעת שממחר אני בצורה רשמית סיימתי 12 שנות לימוד אבל לא לגמרי מבינה. ישמע מוזר שטיפה עצוב לי? לפני הגיוס של ת' הוא סיפר לי שהוא מפחד שהקשר עם החברים יתנתק, אז לא ממש הבנתי למה הוא כל כך מפחד, היום אני מבינה לחלוטין. אני כבר רואה איך זה קורה, אנשים שכל כך קרובים אלי לאט לאט מתרחקים. החברה הכי טובה שלי מכיתה א' עזבה את העיר ועברה לגור עם חבר שלה במרכז. וגוגי, החברה האמיתית, שאני לפעמים מרגישה שהיא כמו אחותי, גם כן עזבה ביום שבת האחרון(וכן,גם היא עברה לגור עם חבר שלה במרכז..) והיא כבר חסרה לי.. עוד שבועיים וחצי בדיוק כל שאר החברות והידידים מתגייסים. מצאתי את החיסרון בלהתגייס חודשיים אחרי כולם. שבוע לא הייתי בעיר וכבר הרגשתי מנותקת מכולם, אז בצבא זה בטוח יהיה הרבה יותר גרוע. מי שבאמת קרוב ישאר קרוב, מי שלא כנראה לא היה צריך להיות קרוב מלכתחילה.

החתונה של אחי הייתה בשבוע שעבר. זה היה השבוע וחצי הכייפים ביותר אי פעם עבורי. אישתו של אחי היא ממש חברה שלי, תמיד היינו קרובות והיא אדם מקסים, אחי בהחלט הרוויח.  שבוע הייתי בעיר מנוגדת לחלוטין מהעיר שלי עם גיסתי( הטריה) והמשפחה שלה, עם אחי ועם 38472 החברים שלהם..היה באמת כיף... שווה כל שנייה.. 

שנה בדיוק. שנה בדיוק מהיום שהכרתי את א' (האקס). איך עברה שנה כל כך מהר?? אני לא מצליחה להבין את זה, הזמן פשוט טס. אני זוכרת כל פרט. אולי יש בי געגוע קטן. לא אליו, אולי אני פשוט מתגעגעת להרגשה הזאת, אהבה, להרגיש נאהבת. לאהוב? עד היום אני לא בטוחה אם באמת אהבתי אותו. אולי זאת הייתה פשוט אשליה עצמית. הוא היה מאוהב בי, אז כנראה חשבתי שגם אני אוהבת אותו. מסקרן אותי לדעת מה איתו, לפעמים פשוט בא לי להתקשר אליו, אף פעם לא הייתה לי סגירת מעגל אמיתית איתו, זה נגמר באותו אופן שזה התחיל: בהפתעה. כן, תמיד שנאתי הפתעות...

לא סתם השבוע שלפני החתונה היה לי כיף. אחד האירועים: הוא מתאמן על השיר של הסלואו לחתונה. אני מוקסמת. מסתכלת עליו במבט מזוגג, לא בטוחה ממה אני מתפלאת יותר, ממנו או מהנגינה שלו. מקשיבה לכל צליל וצליל, מרגישה את הדפיקות לב מתגברות. השיר שאני בחרתי, מבצע אותו מדהים. השיר נגמר, הוא מרים את הראש, תופס את המבט שלי ושואל בחצי חיוך "זה גרוע ממש אה?". אני עונה "ממש לא, אתה מנגן מדהים.". הוא מחייך ואומר תודה.

פיספסתי אותו ממש בכמה חודשים. אולי עדיף.

מסתבר שאין לי עבודה יותר, לא יודעת אם פוטרתי, אבל בהחלט הוחלפתי, והיא אפילו לא אמרה לי על זה. גיליתי על זה דרך ידיד. אמרתי לבוסית שאני נוסעת לשבוע ואני לא יכולה לקחת משמרות, לא קיבלה את זה יפה והביאה מישהי אחרת במקומי. אבל העדפתי להיות במסיבת רווקות של גיסתי ובכל האירועים שבאו אחר כך, אני יודעת שזה שימח אותה שהייתי שם בהכל, זה הכי חשוב. אני חסרת עבודה, אבל לא נורא. יש עוד חודשיים עד הגיוס, עד אז יש לי הרבה תוכניות. מקווה להוציא לפועל את חלקן ואולי אפילו את כולן. מתכוונת לנסוע הרבה, לפגוש הרבה אנשים שלא ראיתי הרבה זמן ולקחת כמה רגעים של שקט עם עצמי. כמה שאני אדם חברותי אני חייבת את השקט שלי, צריכה לפעמים להתבודד ולהיות רחוקה מכולם. מישהו פעם אמר לי שאפשר להתבודד גם עם מישהו,שזה יותר כיף. זה קצת מוציא את ה"לבד" מכל הסיפור, אבל בהחלט אני אשמח אם זה יבוא. "אותך אני בוחר לחלום, איתך לשתוק זה רומנטי" כמה שהשיר הזה טיפשי, אני אוהבת אותו,יש בו משהו לא?

אני שונאת להתגעגע לאנשים. שונאת להתגעגע לכל אלה שאי אפשר להפחית את הגעגוע אליהם על ידי שיחת טלפון או חיבוק חם ואוהב. אני לא אוהבת את המחשבות עליו בגלל שאני יודעת שאני כנראה לא אשמע ממנו יותר. או שאולי אני אופתע ממנו, ואיכשהו הוא יחזור. יש לו תקופות. לפעמים קרוב כל כך, הכי מכיר אותי שאפשר, ולפעמים כל כך מרוחק שאני כבר לא מצליחה להבין למה. אני תוהה אם הוא יודע שאני מתגעגעת אליו עכשיו, אם הוא חושב עלי מדי פעם לפעם. בקשר אליו לא הייתי כל כך בטוחה, עכשיו אני כן. יודעת הכל בצורה חד משמעית. אבל זה לא משנה כל כך, כי אי אפשר לחלוק את המסקנות האלה איתו, ובאמת חבל לי.

(ר' אני מתגעגעת אליך.ממש.)

אני מנסה לקחת שוב שליטה על החיים שלי, אני מרגישה שהשינוי קרוב, אני רק צריכה לקדם אותו. תקופה אחרת מתקרבת, אני באמת רוצה להאמין בזה, מקווה שזו תקופה טובה יותר. אני צריכה ניעור, להתעורר. עד עכשיו הייתי בין כל הבגרויות והלימודים, החתונה, המחשבות, הצבא, העבודה, הבריאות, המשפחה ומה לא. עכשיו ירדו כמה דאגות. ממחר אפשר לנשום מחדש. דבר ראשון אני לוקחת לי יום-יומיים של שקט. ואחר כך אני הולכת לנצל כל שנייה עם החברים עד הגיוס שלהם. דאמ,זה ממש קרוב. (אני כל כך שמחה שדחו לי את הגיוס.. :) 

What day is it ..."
And in what month
This clock never seemed so alive
I can't keep up and I can't back down
I've been losing so much time

Cause it's you and me and all of the people
With nothing to do, nothing to lose
And it's you and me and all of the people and
I don't know why I can't keep my eyes off of you

All of the things that I want to say
Just aren't coming out right
I'm tripping on words, you got my head spinning
I don't know where to go from here.."

כתבתי המון, אולי הפוסט הארוך ביותר אי פעם. בכל זאת, יש לי חסך בפוסטים בזמן האחרון, הייתי חייבת למלא את החלל איכשהו..=] אני בבית לבד, מוזר, כמעט ולא זוכרת איך זה להיות בבית לבד. כולם הלכו לאירוע משפחתי, אני העדפתי להישאר בבית, תכננתי ללמוד אבל לא למדתי בכלל, לא נורא, אני אסתדר, כמו תמיד.

אני הולכת ללמוד לבגרות האחרונה (או שבעצם אני הולכת להירדם עם אור דולק מוקפת בספרים? אני עייפה ממש.. ).

בכל אופן,שיהיה לכולם לילה טוב וקסום...

 Angel Of Music