כנפיים שבורות

קחי לך זמן, הכאב הזה יחלוף מהר, אני מבטיח.
זה רק זמן, ונשכח.
ואין עניין, את הסתיו הזה בדמעות גדולות למרוח,
ותמיד מעונן.

ואיך לומר, כל הזמן את בין לבין ולא בדיוק ברור לך מה לומר כשהפוך.
וכל דבר מבלבל ומעורפל, מכאיב, זה לא נראה לך לקבל זאת בנימוס.

אז בואי נצעק, ונלך אל המקומות ששם טבעי הרעש,
ואף אחד לא נרגע.
והתשוקה, להישרף מבלי למות זה כישרון לדעת,
ואהבה, אהבה..

ואיך לומר, כל הזמן את בין לבין ולא בדיוק ברור לך, מה לומר כשהפוך.
וכל דבר, מבלבל ומעורפל מכאיב, זה לא נראה לך לקבל זאת בנימוס.

אז קחי לך זמן, הכאב הזה יחלוף מהר,
אני מבטיח.

עוד שבוע נגמר, הגיוס כמעט פה. פתאום אני מבינה שאולי אני היחידה מבין החברים שבאמת מחכה להתגייס. ולא, זה לא שמדים נראים לי נורא מחמיאים או שמשמעת צבאית זה בדיוק מה שחסר לי בחיים, זה פשוט שאני רוצה להתרחק קצת מהטירוף הזה שנקרא הבית שלי. הזדמנות להתחיל מחדש, התחלה נקיה.

~~~

אני הכרתי לה אותו, עכשיו הם מתקרבים וזה מפריע לי. למה לעזאזל??? הוא שאל אותי אלף פעם אם זה בסדר, גם היא שאלה, אמרתי שאין בעיה, שיקרתי? גם לעצמי? אוף לא יודעת מה נסגר איתי..

 ~~~

אתמול חברה התקשרה אלי בערב, היא קטנה ממני, כל פעם שאני מדברת איתה היא מזכירה לי את עצמי, את עצמי לפני שנתיים בערך, השיחה איתה תמיד מראה לי כמה אני שונה עכשיו, כמה אני רואה דברים אחרת. היא סיפרה לי על ידיד שלה, פירטה את השיחות איתו, תיארה לי אותו ופשוט זה החזיר אותי אחורה. לתקופה שרק הכרתי את ת', כמה זה היה אחרת אז, הרגשה שיש רק את ת' בעולם וכל מה שמסביב לא חשוב, איך חיכיתי רק לדבר איתו, השיחות איתו בטלפון עד שעולה הבוקר, הכל בדיוק כמו שהיא מתארת את הקשר שלה איתו. היא תמיד אומרת לי שאני כמו אחות גדולה בשבילה, רק רציתי להגיד לה שתיזהר לא להתאהב בו,

 שתנסה להתרחק עד שהיא תראה שהוא לא כל העולם שלה. ואני כבר רואה את זה קורה, היא בדיוק כמו שהייתי, לאט לאט היא תתאהב בו, היא תראה בו יותר מידיד ואז יש 2 אפשרויות, או שהמצב יהיה כמו שלי, יישבר לה הלב. או שאולי יהיה סוף טוב לסיפור שלה, אולי זה יהיה הדדי, אולי הוא ירצה בה, אולי לא יישבר לה הלב. רק אמרתי לה שתשים לב שהיא לא נפגעת, שהיא לא נותנת לו יותר מדי את הלב שלה, אמרתי לה שלא תהיה כמוני. לא יודעת כמה זה עזר, אם היא טיפה דומה לי היא תלך בדרך שלי, תתאכזב,תיפגע וישבר לה הלב, לפחות אני יודעת שהזהרתי אותה, מקווה שהיא תהיה בסדר.

 ~~~

מקבלת את זה כמו שזה. מציאות אי אפשר לשנות. אני שואלת את עצמי מה יש בו שגורם לי לחשוף כל כך הרבה חלקים מהחיים שלי בלי לפחד, מה גורם לי לרצות לדבר רק איתו כשרע לי.זה מרגיש לי שיש בו משהו מגן, משהו שומר שגורם להרגשה בטוחה. לא סתם אני מכנה אותו "המלאך השומר", הרגשה כזאת שאם אני אשבר הוא יהיה שם בשבילי לאסוף את הרסיסים. חבל שזה לא פועל גם בכיוון ההפוך. זה כבר מתסכל, שאני מנסה לחשוב מה אני יודעת עליו או על החיים שלו אני מבינה שזה מעט, מעט מדי. ואולי פשוט התרגלתי שאנשים מרגישים נוח איתי ומשתפים אותי בלי לפחד, ועכשיו הוא מתסכל אותי כי אני כל כך רוצה להיות שם בשבילו אבל פשוט אין לי מקום. מה זה הדבר הזה שגורם לך להתרחק תמיד? מה זה הדבר הזה שאתה פשוט לא יכול לספר? מה זה שגורם לך לרצות להתמודד לבד? אני רוצה להכיר אותו יותר,לפחות כמו שהוא מכיר אותי, אבל זה פשוט לא אפשרי. כן, מילים באוויר על איך אני תמיד שם בשבילו ובלה בלה, כל עוד אני לא יכולה להוכיח שאני באמת מתכוונת לזה זה פשוט לא שווה כלום. אבל לרגע זה מילים זה כל מה שיש לי. אז כן מלאך, אם אתה צריך אותי אני פה, גם אם תתרחק תדע שאני לא כועסת או פגועה אני מבינה, אולי יום אחד תרגיש נוח לשתף אותי במה שעובר עליך. אני דואגת לך ואתה באמת אחד האנשים שהכי חשובים לי.

Staring right back in the face
A memory can't be erased
I know, because I tried
Start to feel the emptiness
and everything I'm gonna miss
I know, that I can't hide

All this time is passing by
I think it's time to just move on

When you come back down
If you land on your feet
I hope you find a way to make it back to me
When you come around
I'll be there for you
Don't have to be alone with what you're going through

Start to breathe and fake a smile
It's all the same after a while
I know, that you are tired
Carrying the ones you lost
A picture frame with all the thoughts
I know, you hold inside

I hope that you can find your way back
To the place where you belong

You're coming back down
You say you feel lost can I help you find it
When you come around
From time to time we all are blinded
You're coming back down
You don't have to tell me what you're feeling
I know what you're going through
I won't be the one that lets go of you

I'll be there for you
Don't have to be alone with what you're going through.

השיר הזה אחד היפים,מילה במילה.

 אגב שירים, השיר החדש של שלומי שבת "תרצי בי", כל כך יפה..אני מופתעת מעצמי שאני אוהבת סגנון כזה, אבל הוא באמת מדהים..התמכרתי אליו בשבוע האחרון.. מעלה בי הרבה מחשבות..=\

 ~~~

עוד שבוע אני נוסעת עם חברה טובה שגרה רחוק ממני לאילת. אני כל כך מחכה לזה. גם בגלל שלא ראיתי אותה כבר הרבה זמן וגם בגלל שזו תהיה הזדמנות לנצל את הימים הבודדים שלפני הגיוס, גם איתה, גם באילת,וגם לחמישה ימים.. לא יכולתי לבקש יותר. נכון, הימים האלה חיסלו לי את כל המשכורת של החודש הקודם, אבל זה יהיה שווה את זה.(מקווה) 

 בנימה אופטימית זו(פעם ראשונה שהיא באמת אופטימית..חח) אני אסיים אז שיהיה לכם יום טוב ושבת שלום...=]

 Angel Of Music

אלה הסודות של חייך,

 את לא תגלי לעולם.

כל עוד תכסי את פנייך

 איש לא יראה את השריטות

 המתחבאות מתחת לסודות.

(ותמיד אהיה זאת שיודעת את תפילותייך בין שתיקותייך ותמיד אהיה זאת ששומעת את קול שפתייך, את סודותייך...)

Prison gates won't open up for me

On these hands and knees I'm crawlin'

Oh, I reach for you .

Well I'm terrified of these four walls

These iron bars can't hold my soul in

All I need is you

Come please I'm callin'

And oh, I scream for you

...'Hurry I'm fallin',I'm fallin'

עריכה מאוחרת-8\24:

 לפעמים שיר הוא קצת יותר ממילים שמרכיבות משפטים, לפעמים המשמעות שלו היא הרבה יותר עמוקה ממה שנראה מקריאה ראשונה. מה שאני לא יכולה לומר אני מעבירה דרך המילים שלו.. "איש לא יראה את השריטות המתחבאות מתחת לסודות".. נראה כמו עוד שורה סתמית, אבל כנראה שאף פעם לא תדעו שיש הרבה מעבר, שהשריטות הן יותר כמו צלקות שלא נעלמות ורק נוספות עליהן עוד ועוד. והשתיקות הן ביני לבין העולם, כי מה שיש לי לספר אף אחד לא ישמע וגם לא נראה שמישהו מעוניין לשמוע.. לא נראה לי שמישהו מצליח לקרוא בין השורות.

אני עדיין מרוחקת ולא יכולה להתקרב, לא משנה כמה אני מנסה .I reach for you

קשה להבין אותו, ועוד יותר קשה להבין אותי.

ורק כמה מילים שאני חייבת לכתוב למרות שלא נראה לי שאת עוד קוראת פה: גוגי, את לא יודעת כמה את חסרה לי, פשוט לא מבינה כמה אני מתגעגעת אלייך מאז שעזבת.. אני מתגעגעת לשיחות שלנו בלילה, מתגעגעת לחיבוקים שלך ששברו לי כל עצם בגוף (חיבוק דוב! חח), מתגעגעת לפתיחות שהרגשתי איתך, לצחוק ולדמוע באותו משפט, לחשוף בפנייך דברים שלא העזתי לומר מעולם. רק איתך הרגשתי שאני יכולה לומר הכל, כי ידעתי שגם את אומרת לי הכל, ידעתי שגם החיים שלך הם לא מה שהם נראים,ידעתי שאת צריכה אותי.

אני צריכה אותך עכשיו גוגי, למה עזבת?

כמה מוזר, מרגישה לבד בין כל כך הרבה אנשים.

וזה בסדר, גם לזה מתרגלים עם הזמן.

(יש אינטרנט לשבוע הקרוב, אולי יהיו יותר פוסטים, אולי לא.)

לילה טוב...

Angel Of Music