היא לא רוצה לגדול.
לא רוצה מחויבות,אחריות..
רוצה להסתובב חסרת כל מעש,כשטיפות הגשם נוטפות על ראשה.
לרוץ יחפה בין השלוליות והבוץ,
לתת לרוח לחדור לעצמותיה לנישמתה..
רוצה להנות מהקור,מטעם הגשם.
לחשוב על רחוק,
לחשוב על מעבר,
לברוח לשם-או אולי שוב לחדר..[?]
לתת לימים לחלוף כשהיא צופה מהצד.
לקחת הפסקה מהטירוף,מהבלובול,מהסחרור..
לרגע להתנתק,לא להיות שם
למצוא פתח,למצוא חמצן..
לתת לימים לחלוף ללא כל היגיון
שתוכל למצוא כמה שניות לנשום.
לנשום אויר שלה,אויר של חופש,של חלום.
היא רוצה לבד אבל ביחד,
רוצה לעצמה אבל לאחרים,
כבר לא חושבת על שאיפות בחיים.
רוצה רק לחיות את הדקות שחולפות..
להרגיש אותן,לא לתת להן לחמוק!
שאף אחד לא יגיד לה אסור,
שאף אחד לא יגיד לה מתי או למה..
היא כבר מותשת מלמצוא הסברים וסיבות.
איבדה את עצמה,טבעה במחשבות.
היא רק רוצה לחיות לעצמה,
לעצמה,
רק לכמה דקות..
....?