נו, הנה זה כאן. כל הקיצוניות נגמרה - האיטית בסטייד רולאן-גארוס, המהירה בSW19. הגענו לפשרה בין החימריסטים האימתניים ושחקני הדשא חסרי חבטות-הקרקע: המשטחים הקשים!

האמריקאים אוהבים את הכל זוהר, גדול וקיטשי, וככה תהיה גם סדרת הטורנירים שלהם. כל הטורנירים שיהיו העונה חלק מהUS Open Series, יעברו שינוי אחד ויזואלי - מגרשי הDeco Turf II יצבעו בכחול. למרבה הצער, כך יקרה גם עם המגרשים בפלאשינג מדו עצמה. באליפות ארה"ב יש מעט מאוד מקום למסורת - זה הגראנד סלאם היחידי שעבר דרך כל סוגי המשטחים, מדשא, לחימר, למשטחים הקשים. אבל בכל זאת, יהיה חבל לראות את הירוק הקלאסי מתחלף בכחול המודרני. עוד צעד אחד למודרניזציה של עולם הטניס.

הUS Open Series התחילה השבוע, עם הטורניר באינדיאנופוליס. אנדי רודיק היה אמור למעוך את השדה ללא רחמים ולשגר את עצמו לתואר שלישי ברצף באינדי, אחרי שבשנה שעברה הוא ניצח את ניקולאס קיפר בגמר. השנה, קיפר ורודיק הפסידו באומללות שניהם לפני חצי הגמר. בהפסד מפתיע לחלוטין, רודיק התרסק אל מול רובי ג'ינפרי, אחד מצעירי ארה"ב האפורים, שרוב אוהדי הטניס לא מבחינים ביניהם. ג'ינפרי עבר גם את קארול בק בחצי הגמר, והגיע לגמר השני בקריירה שלו (זכה בניופורט לפני שנתיים). מולו, יתייצב אחד מיקירי הבלוג, טיילור דנט. דנט, שנפל בשמינית גמר ווימבלדון ללייטון יואיט הארור (שהתחתן בסוף השבוע עם חברתו מזה חצי שנה, בק קרטרייט), הוא קצת יותר מאחד האמריקאים האפורים. הוא כבר הגיע השנה לגמר (אדלייד), לחצי גמר (נוטינגהאם), ולרבע גמר במספר טורנירים נוספים (מאסטרס מיאמי, סידני, מארסייל). הוא בהחלט יהיה פייבוריט להרים את התואר הראשון בUS Open Series השנה.

הטורניר בסדרת הUS Open Series, בסבב הATP:

1. אינדיאנופוליס (40 נק').
2. לוס אנג'לס (35 נק').
3. וושינגטון (40 נק').
4. מאסטרס מונטריאול (100 נק').
5. מאסטרס סינסאנטי (100 נק').
6. ניו-הייבן (40 נק').

לאחר מכן, אליפות ארה"ב (הכחולה), בפלאשינג מדו.

דרך אגב, בשנה שעברה לייטון יואיט ניצח את הסדרה עם 155 נקודות, אותו מספר נקודות כמו אנדי רודיק, אבל זכה בסדרה בעקבות מספר המשחקים הרב יותר שהוא ניצח במהלך הסדרה (17 של יואיט אל מול 14 של האמריקני). אגאסי היה שלישי עם 123 נק', ופדרר, ששיחק רק טורניר אחד (כמו השנה, הוא פרש ממונטריאול וישחק רק בסינסאנטי, הכנה קצת מוזרה), סיים עם 100 נק', על הזכייה היחידה שלו. קיפר היה חמישי עם 97 נק'.

זו הייתה אינדיקצייה טובה לאליפות ארה"ב. השנה, רודיק נראה קצת צולע ומגמגם, ושני טורנירי המאסטרס במונטריאול וסינסאנטי בהחלט יראו לנו מי הפייבוריט בדרך לאליפות ארה"ב.

נוצר העונה מצב מעניין, שבו יש חמישה סופר-סטארים ששולטים בטורנירים הגדולים של הסבב (פדרר, נדאל, רודיק, יואיט, סאפין). פדרר כמובן יהיה הפייבוריט הגדול בדרך לאליפות ארה"ב, אבל בהחלט יהיה מעניין לראות מה הולך לקרות בדרך לפלאשינג, ובפלאשינג עצמה. בעיקר יהיה מעניין לראות את הקרב על המקום הראשון בין פדרר ונדאל. הוא אומנם קרב רק על הנייר בינתיים, אבל אם נדאל יצליח להרים את החום, מי יודע.

בשנה שעברה, פדרר היה הראשון בתולדות הChampions Race (מאז 2000) שסיים את השנה עם מעל 1000 נק'. נדאל, ע"מ להתחרות עם פדרר, יאלץ לזכות במעל 1000 נק' בעצמו. לשני הסופר-סטארים כבר שמונה תארים העונה (נדאל זכה היום בשמיני עם ניצחון 3-6 3-6 4-6 על גאסטון גאודיו בגמר סטוטגארט), והם בהחלט נותנים לנו עונה שכדאי לזכור. אם נדאל יצליח השנה בפלאשינג - מי יודע.

בכלל, בשנה שעברה פדרר חתם את המקום הראשון כבר אחרי אליפות ארה"ב, אז הוא חיסל את יואיט בגמר. השנה זה כנראה לא יקרה, אלא אם נדאל באמת יחווה עונת משטחים קשים אומללה.

סבב שמח לכולם!