שנת 2002. סמפראס נגד אגאסי בגמר אליפות ארה"ב. זה הגמר החמישי של אגאסי, והשמיני של סמפראס בטורניר הענקי הזה. סמפראס מסלק וולי במכת גב יד בזוית קלה למגרש השמאלי כדי לזכות בתואר אליפות ארה"ב החמישי שלו, ובתואר הגראנד סלאם הארבע-עשר. הוא לא ישחק משחק מקצועני יותר לאחר מכן, ויודיע על פרישה רשמית בטקס מרגש שנים-עשר חודשים לאחר מכן.
 
שנת 2005. אגאסי שוב בגמר אליפות ארה"ב. זה הגמר השישי שלו, ונגדו עולה רוג'ר פדרר. בחור בן 24, ששם את הגבינות ואת השעונים השוויצרים לצחוק. פדרר יורה בהגשה כדור שלא יחזור עוד לתחומי המגרש, קופץ באוויר וצועק בשמחה - הוא השחקן הראשון מאז דון באדג' ב1937-38 שזוכה בווימבלדון ובאליפות ארה"ב באותה שנה - שנתיים ברצף. הוא זוכה בתואר הגראנד סלאם השישי בקריירה שלו. הוא לא הפסיד גמר של טורניר מקצועני כבר מעל שנתיים. הוא לא הפסיד משחק על משטחים קשים מאז ינואר, ומשחק סבב כלשהו מאז יוני. אנדרה אגאסי כנראה ימשיך לשחק בסבב, ומי יודע. אוליי עוד כמה שנים, הוא יפגוש מישהו בגמר שניתן לנצח אותו בעזרת כלים אנושיים.
 
כי רוג'ר פדרר הוכיח בפעם המאה, שאין לאדם הפשוט גבולות הגיוניים.

כרגיל, זה באיחור. נכתב בבלוג השני שלי, ואין לי מושג למה העברתי את זה הנה רק עכשיו.