רפאל נדאל (2) ניצח את רוג'ר פדרר (1) 6-2 4-6 4-6.

רצף של חמישים ושישה ניצחונות על משטחים קשים נקטע על ידי מרבה הרגליים המעצבן. אוהדי פדרר ספגו בסך הכל חמישה הפסדים מאז תחילת שנת 2005, אבל משום מה ההפסד הזה מרגיז אותי יותר מכל הפסד שלו בעונה שעברה.

ההפסד לסאפין במלבורן... מקובל. הגיע למאראט.
ההפסד לגאסקה במונטה-קארלו... מקובל. גאסקה שחקן נפלא ומונטה-קארלו לא חשוב במיוחד ממילא.
ההפסד לנדאל באליפות צרפת... הכעיס אותי, אבל פדרר היה מחוץ למשחק לאורך כמעט כל ארבע המערכות, והתואר לנדאל באמת היה הקליימקס המקובל היחידי לעונת החימר.
ההפסד לנלבנדיאן בשנגחאי... היה מכעיס מאוד מאוד.

אבל בכל זאת, ההפסד הזה באמת הרגיז אותי להפליא. פדרר פשוט היה לא יציב בכלל היום - מחד הוא שיחק מדהים בסדרות של נקודות, באופן הנפלא הזה שאף אחד אחר לא יכול לו, ומנגד הוא פספס כדורים סתמיים ועלה לרשת כמו נער מתלהב במקום כמו שצריך.

יחד עם זה, הוא נכשל להשיג בפעם הראשונה בקריירה שלו תואר רביעי ברציפות. הישג שכזה בעיניי כביר הרבה יותר מאיזה רצף ניצחונות על משטחים קשים או השוואת הרקורד מול נדאל - זה הישג שנבנה במשך ארבע שנים תמימות, ומעטים השחקנים שזוכים אפילו להזדמנות בירייה לעברו. יהיו לו השנה עוד שני נסיונות (באורח פלא) - בהאללה ובווימבלדון. אף פעם אי אפשר להמר על ווימבלדון, והדרך שלו לתואר בהאללה ממש לא הייתה קלה בעונה שעברה. הזדמנות הפז שלו הייתה כאן ועכשיו מול החזרזיר המעצבן, והוא זרק אותה לפח.

מה גם שבגלל החזרזיר הספרדי אני אכשל מחר בפיזיקה וזה יכעיס אותי כפליים. אם פדרר יפסיד עוד משחק כזה בעתיד המיידי אני אעבור התמוטטות עצבים.

נדיה פטרובה (2) ניצחה את אמילי מורזמו (1) 3-6 5-7.

פטרובה זוכה בתואר שני בקריירה עם ניצחון על השחקנית הבריאה בתבל. הבועה של מורזמו עוד תתפוצץ למעריציה הרבים בפרצוף כמו שהבועה של קלייסטרס התפוצצה בסוף העונה שעברה. מורזמו וקלייסטרס אולי עלו רמה, אבל זה היה הרבה בגלל המתחרות שנעדרו, ובסופו של יום שחקנית בעלת מנטליות חלשה תישאר כזו.

אילולא גמר אליפות אוסטרליה הטיפשי הזה (סבב נשים עלוב, כבר שמעתם אותי אומר?), הנין-הארדן הייתה ללא ספק שחקנית העונה. בכל מקרה ברכותיי לפטרובה - אני מתנצל אם אני עצבני על כך שהשחקנית הטובה בעולם (לכאורה) מפסידה למישהי שלא יודעת לרוץ כמו שחקנית צמרת. חבל שככה זה נראה.