שני טניסאים רוסים בחצי גמר של טורניר גראנד-סלאם. לא, זה לא סבב הנשים. לא, מאראט סאפין לא כאן, וכן, יבגני קאפלניקוב פרש לפני שלוש שנים.

   על יוז'ני כבר דיברתי - ההופעה שלו מול נדאל, כמדומני, הציגה אותו כשחקן מרשים מאוד לכל הדעות, ונכון לעכשיו, אין מפקפקים בפוטנציאל האדיר שלו. ניקולאי דאווידנקו הוא סיפור שונה.

   באופן מפתיע, הפעם הראשונה שראיתי את דאווידנקו, במילאן ב2002, הייתה גם הפעם הראשונה שראיתי את פדרר בשידור חי. השניים שיחקו זה מול זה, ודווקא אז התרשמתי יותר מדאווידנקו, כי הוא היה הברנש הלא מוכר מבין השניים, כשלפדרר היה כבר שם דיי רציני בעולם הטניס לאחר הניצחון המיתולוגי על סמפראס.

   לקח לרוסי זמן להרים את המשחק שלו, והוא עשה את זה באופן הדרגתי למדיי. שני תארים קטנים ב2003, כשב2004 הוא זכה בתואר במוסקבה באופן מאוד מרשים והפך להיות כח רציני יותר בסבב. ב2005 הגיעה קפיצת המדרגה הרצינית - אמנם רק תואר אחד, אבל ההעפלה לחצי הגמר בפריז (והמשחק האדיר מול פוארטה) ולרבע הגמר במלבורן הייתה אבן דרך רצינית. לדעתי, דאווידנקו הוא אחד השחקנים הכי אסתטיים בסבב, ואני אוהב מאוד לצפות בו משחק. הוא מסוגל לעשות דברים עם גב-היד שלו שמעטים השחקנים שיכולים בכלל לחלום על לבצע, וההגשה שלו יפהפיה גם היא.

   חששתי מעט שהשנה הכושר שלו יפול, כשהוא יקח דוגמאות רעות משחקנים כמו נובאק ושוטלר ויעלם אחרי השנה המצוינת שלו. הוא לא שחקן יציב במיוחד כמו השניים המדוברים, והתוצאות המזוגזגות שלו גרמו להרבה להאמין (שלא בצדק), שמקומו בפסגה לא מגיע לו.

   נאמר עליו שיש לו בעייה של מוטיבציה, והרחיקו לכת עד כדי הצעה רצינית שדאווידנקו הימר כנגד עצמו בחלק מהמשחקים ששיחק. במהלך 2005, למשל, הוא פרש משני משחקים רצופים בווימבלדון ובשטאד, ושבוע לאחר מכן שיחק שני משחקים יוצאי דופן באיכותים נגד מאת'יו וגאסקה בגביע דייויס. קצת מוזר.

   אבל דאווידנקו הצליח העונה לעשות קפיצת מדרגה נוספת, לדעתי - ראשית כל, הוא זכה כבר בשלושה תארים העונה, וזכה בארבעים ותשעה משחקים העונה עד כה לעומת ארבעים ושלושה בתקופה המקבילה בעונה שעברה. שנית כל, הריצה שלו לרבע גמר נוסף במלבורן הייתה נפלאה (וכללה קאם-באק מפיגור שתי מערכות, כמו בטורניר הנוכחי), ובסופה הוא נתן פייט ענק לפדרר לפני שנפל. ההפסדים הטיפשיים שלו לא נעלמו לחלוטין - הם כנראה לעולם לא יעלמו מהרזומה שלו - אבל הם התמעטו (למרות הפסדים שגורמים להרמת גבה כמו זה לוולאנדרי בדוחא).

   בשבוע לפני אליפות ארה"ב, דאווידנקו עשה נזק לראשונה בטורניר משטחים קשים על אדמת ארה"ב, וזכה בניו-הייבן. השבוע, הוא משחק טניס יוצא מגדר הרגיל. האם זה יהיה מספיק כדי לעבור את פדרר? ובכן, קשה להגיד שאפשר להעלות על הדעת סיטואציה כזו. בכל זאת, שבעה מפגשים עברו בין השניים ושבעה ניצחונות פדרר רשם, עם איבוד של ארבע מערכות בלבד.

   האם ההצגה שדאווידנקו נתן במלבורן תחזור על עצמה? האם פדרר יעלה את הרמה ולא יאפשר לרוסי לעשות רושם בחצי הגמר השני שלו בגראנד-סלאם? האם מישהו בארה"ב כולה ישים בכלל לב לחצי הגמר הזה, כשרודיק ישחק בחצי הגמר השני?

   כל התשובות - בסופר סאטרדיי הנפלא.