זה עניין שבשגרה, לעקוב אחרי כל צעד ושעל של האיש הנפלא. האיש הנפלא עמד על שלושים וחמישה ניצחונות ברצף, שהושגו על שלושה משטחים שונים, ובמהלכם פדרר זכה בחמישה תארים על שלוש יבשות שונות (זכה בהאללה, ווימבלדון, מאסטרס סינסאנטי, אליפות ארה"ב ובנגקוק). הוא לא הפסיד משחק מאז יוני השנה - עברו חמישה חודשים.
 
פדרר לא הפסיד בגמר של טורניר כלשהו מאז שטאד 2003 (הפסיד לנובאק). הוא לא הפסיד הובלה של שתי מערכות מאז שיואיט הוריד הובלה כזאת בחצי גמר גביע דייויס של אותה השנה (2003), וכמו כן לא הפסיד משחק על משטח בתוך אולם מאז מרץ 2004 (הפסיד להנמן ברוטרדאם).
 
פדרר עמד לנצח את אליפות הסבב השלישית ברצף שלו, ולהיות רק האדם השלישי בהיסטוריה שעומד על הישג כזה (איוואן לנדל עשה את זה אחרון בין 85 ל87, ונאסטאסי עשה את זה בין 71 ל73). הוא עמד לשבור את שיא הניצחונות הרצופים הבא בדרך לתהילה שלו, 35 הניצחונות הרצופים של תומאס מוסטר ב95.
 
הסטטיסטיקה המשמעותית מכולן שנשברה, מבחינתי - היא אחוזי הניצחון של פדרר בשנה אחת. מקנרו מחזיק את השיא עומד ויציב עם ה3-82 שלו מ1984, אחוז ניצחונות של 96.5%. כשקראתי על הסטטיסטיקה הזאת בדפי ההיסטוריה של הטניס, חשבתי לעצמי שחבל שלא חייתי בזמן ההוא ואהדתי טניס, כי ברור שאף אחד לא יוכל להגיד לשנה כזאת שוב, לעולם.
 
פדרר היה רחוק משחק אחד מלהשוות את הסטטיסטיקה הזאת, ונפל ב4-81, אחוז של 95.3%. עדיין מדהים, אבל לעזאזל, כל כך קרוב.
 
צריכים לתת קצת קרדיט לבחור שלקח מפדרר את ההפסד העשירי שלו מאז סוף 2003, דויד נלבנדיאן. נלבנדיאן הסתובב בסבב תמיד כאחד השחקנים האיכותיים ביותר שעדיין לא ממש צעדו את הצעד הקריטי הזה קדימה. הזכייה שלו בשנגחאי היא רק התואר הרביעי בקריירה שלו, והראשון מעל הרמה הממוצעת של טורנירי סבב. הבחור הגיע לגמר גראנד סלאם כשהוא רק בן 20, ומאז הספיק להגיע לחצי הגמר בשלושה מתוך ארבעת הגראנד-סלאמים (דבר שלא הרבה שחקנים פעילים עשו, אלא רק פדרר, אנדרה אגאסי, לייטון יואיט, מאראט סאפין ואנדי רודיק), כשהוא כמעט מדיח את אנדי רודיק בחצי גמר אליפות ארה"ב 2003 (הפסיד מאץ' פוינט לאחר שהוביל בשתי מערכות), ומפסיד לגאודיו בחצי גמר אליפות צרפת בעונה שעברה.
 
אבל נחזור להתמקד קצת בפדרר.
 
הרי תמיד ידענו שהבחור אנושי, אחרי הכל. אתה רק הופך לשום דבר חוץ מסטטיסטיקה אל-מותית והילה של אלוהיות כשאתה פורש. זה קרה לטילדן, לייבר, קונורס, בורג, מקנרו, לנדל וסמפראס, ויקרה בקרוב לאגאסי. כנראה שמדי פעם, מה שדרוש כדי להרוג חצי-אל הוא עדיין זכרונות מהילדות - נלבנדיאן תמיד היה ה"שד שצריכים לגרש" בשלבים המוקדמים יותר בקריירה שלו, כולל הפסד בגמר אליפות ארה"ב לנוער וחמישה הפסדים בסבב לפני שהוא הצליח לנצח אותו סוף סוף. פעם, הבעייה של פדרר הייתה משחקים צמודים. המילים של שדרני יורוספורט כשהם מדברים עליו בסוף המשחק הנפלא ההוא בין פדרר ויואיט בחצי גמר הטורניר האחרון בשגנאחי ב2002 עדיין מהדהדות כשאני חושב על פדרר הישן:
- "מדהים אותי שפדרר עדיין לא הצליח לזכות בטורניר גראנד סלאם, אתה יודע".
- "אין לי ספק שבכורת הדירוג תגיע לפדרר בעונה הבאה, ואם לא, אז בעונה שאחריה. גם כתר ווימבלדון לא יחמוק ממנו. הוא פשוט טוב מדיי, לעזאזל, מכדי שזה יחמוק ממנו".

פדרר ייזכה בעוד תארי גראנד סלאם, וכנראה שהבלתי נמנע הוא באמת בלתי נמנע - פדרר יהפוך לאחד הטניסאים הטובים ביותר בהיסטוריית הטניס, בכל קנה מידה. ההפסד היום הוא לא (אני מקווה מאוד) הפסד מוניומנטלי, כזה שלעולם לא יישכח ושיהווה נקודת מהפך בסבב הATP בכלל ואצל רוג'ר פדרר בפרט.

מה שנעלם פה הם רק כמה שיאים - כמה שיאים שממילא היו צריכים להישבר בשלב זה או אחר.

נכון?

אם כך, מה קרה ביום הראשון בטורניר הסיני הנהדר?

רוג'ר פדרר ניצח את דוד נלבנדיאן 3-6 6-2 4-6.

כאוהד פדרר עוד מימי קדם (ראה ערך: לפני ווימבלדון 2003), הייתי לחוץ כשנלבנדיאן לקח את המערכה השנייה והוביל כבר 1-3 בשלישית בערך כמו בזמן שני המשחקים המפורסמים בווימבלדון 2002 ובאליפות צרפת 2003. הרבה שיאים עמדו על הקו: רצף הנצחונות המדהים של פדרר (שעכשיו גדל ל32 מדהים), רצף הניצחונות נגד נלבנדיאן (עכשיו 4 ברצף) והעובדה שפדרר מעולם לא הפסיד משחק בשלב הבתים במאסטרס קאפ (בשנגחאי 2002 הגיע לחצי הגמר בלי לאבד משחק ואז הפסיד ליואיט, והוא לקח את יוסטון 2003 ו2004 בלי להפיל משחק).

כשנלבנדיאן החל להוביל כשהוא דופק כדורים עמוקים שוב ושוב לבאק-האנד השברירי של פדרר, הפנומן השווייצרי פשוט החל להיות אגרסיבי, לחפש את הפורהאנד ולזנק על הרשת כאילו הייתה מטיל זהב. היחלצות מופלאה.

איוואן ליוביצ'יץ' ניצח את גיז'רמו קוריה 2-6 3-6.

את המשחק הזה לא ראיתי, אבל אני שמח לראות שליוביצ'יץ' משחק במיטבו ולוקח משחק שהיה צריך לקחת בקלות - בקלות אליה ציפינו. התחלה נפלאה לשני הפייבוריטים בבית, פדרר נבחן כפי הרצוי, וליוביצ'יץ' שט בהנאה.

הבית האדום:

שחקן    משחקים    ניצחונות    הפסדים   יחס מערכות

פדרר        1               1             0                 1-2

נלבנדיאן    1              0             1                 2-1

קוריה        1              0             1                 2-0

גיל: 24

גובה: מטר ושמונים וחמישה סנטימטרים

משקל: שמונים קילוגרמים

משחק: יד ימין, באק האנד יד אחת

תארים בקריירה: 33

הופעות טובות בגראנד סלאמים: אלוף (אוסטרליה 04, ווימבלדון 03-05, ארה"ב 04-05)

הופעות טובות בטורניר סוף השנה: אלוף (יוסטון 03-04)

דירוג שיא בקריירה: 1

דירוג נוכחי: 1

עונת 2005 שלו בקצרה:

פדרר התחיל את העונה, לדעתי, בלחץ-אימים או בשלוות-יתר. הרי אי-אפשר לשחזור עונה מופלאה כמו זאת שהייתה לו ב2004, נכון? הרי הוא זכה בשלושה תארי גראנד סלאם, באליפות העולם וסיים את העונה במקום הראשון כבר אחרי אליפות ארה"ב, כשעדיין יש עוד חודשיים לסוף העונה.

פדרר העמיד אותנו (ואוליי גם את עצמו) על טעות.

הוא התחיל את השנה בברקים ורעמים, כיאה לאל. הוא זכה בתואר בדוחא בלי לאבד מערכה, כשהוא מועך את ההתנגדות בקלות ומשחק טניס נפלא, מנצח את ליוביצ'יץ' בגמר (כל זה בלי מאמן!). באליפות אוסטרליה פדרר לא איבד מערכה יחידה עד לחצי הגמר (ניצחון משמעותי על אגאסי ועוד ניצחון ענק באחד ממשחקי השנה על סוזוקי בסיבוב השני), אבל בחצי הגמר שיחק כשהוא פצוע בכפות-רגליו והפסיד לילד היום-הולדת מאראט סאפין בחמש מערכות לאחר שכבר החזיק מאץ'-פוינט משלו בשובר-שיוויון במערכה הרביעית.

פדרר לא התייאש בכלל, וזכה בשני תארים ברוטרדאם (ניצחון על ליוביצ'יץ' בשובר-שיוויון קשה במערכה השלישית במשחק צמוד מאוד) ודובאי (ניצחון נוסף על ליוביצ'יץ'!) לפני שהגיע לסבב המאסטרס האמריקאי וזכה בשני התארים באינדיאן וולס (גבר על יואיט במשחק מבריק) ומיאמי (גבר על נדאל לאחר שחזר מפיגור שתי מערכות 1-4 לרעתו במערכה השלישית, בקאם-באק שלא הועלה על הדעת).

פדרר ניגש לעונת החימר כמשימה מאתגרת - אליפות צרפת הוא הגראנד סלאם היחידי שחסר לו כדי להשלים את אוסף הגראנד-סלאמים שלו. הוא פתח את העונה בטורניר המאסטרס במונטה-קארלו והפסיד שם במשחק מורט עצבים לריצ'ארד גאסקה, בשובר שיוויון המערכה השלישית ברבע הגמר. לאחר מכן הוא דילג על הטורניר ברומא כדי להתרכז על ההגנה שלו על הטורניר בהאמבורג, אותו הוא ניצח בלי בעיות מיוחדות כשהוא שוב מסלק מדרכו כל מכשול.

באליפות צרפת הוא הוגרל בחצי של הפייבוריט לטורניר, נדאל, ושוב לא איבד מערכה יחידה בדרך לחצי הגמר נגד ילד היום-הולדת (שוב!) נדאל. המפגש בין השניים היה אחד המפגשים המתוקשרים ביותר בשנים האחרונות, וביום אפרורי ועגום פדרר הפסיד במגרש פיליפ שאטרייר בארבע מערכות.

מנקודה זאת - פדרר עתיד לא לאבד משחק נוסף עד שנגחאי. הוא הרים את תואר הדשא החמישי שלו ברצף (המשחק האחרון שהוא הפסיד על המשטח היה בווימבלדון 2002 למאריו אנצ'יץ') בהאללה (ניצח את סאפין בגמר לאחר שכבר ניצל מהדחה בסיבוב הראשון נגד סודרלינג), ואז הלך ולקח את ווימבלדון בלי בעייה מיוחדת (הפיל רק מערכה אחת לניקולאס קיפר בדרך לתואר, ניצח את יואיט בחצי הגמר ואת רודיק בגמר). פדרר נח קצת וטס להתאמן בדובאי, כשלאחר יותר מחודש בלי משחקים הוא חזר וניצח את אחד התארים שמעולם לא זכה בהם בטורניר המאסטרס בסינסאנטי (ניצח את רודיק בגמר), ולאחר מכן הגיע לאליפות ארה"ב כפייבוריט ענקי. הוא לא איכזב ולקח את התואר כשהוא מפיל רק שתי מערכות בדרך לגמר (נגד קיפר שוב בסיבוב הרביעי ונגד יואיט בחצי הגמר), ואז ניצח את אנדרה אגאסי במשחק מבריק בגמר הטורניר, כשהוא הודף את המכות האדירות שאגאסי השליך לעברו.

פדרר סיים את העונה הרגילה שלו בזכייה צנועה יחסית בטורניר בנגקוק (מנצח את אנדי מארי בגמר הראשון של הצעיר הבריטי).

השווייצרי סיים את העונה במקום הראשון באופן רשמי כבר לאחר הזכייה בטורניר בנגקוק, ופרש משאר העונה בעקבות פציעה ברגל שעלולה עדיין להטריד אותו בשנגחאי (התכוון לשחק במדריד, באזל ופריז).

תארים: אחד-עשרה (דוחא, רוטרדאם, דובאי, מאסטרס אינדיאן וולס, מאסטרס מיאמי, מאסטרס האמבורג, האללה, ווימבלדון, מאסטרס סינסאנטי, אליפות ארה"ב, בנגקוק)

גמרים: אפס

חצאי גמרים: שניים (אליפות אוסטרליה, אליפות צרפת)

רבעי גמרים: אחד (מאסטרס מונטה-קארלו)

רקורד: 3-77

הערכת הסיכויים:

האם עונת 2005 של פדרר טובה כמו עונת 2004? לדעתי הסובייקטיבית, היא טובה ממנה עשרת מונים. פדרר נאלץ להתמודד עם לחץ אדיר במספר אירועים (במיוחד בגמר אליפות ארה"ב), כשכולם כבר מצפים ממנו לניצחונות. הוא אוליי ניצח גראנד סלאם אחד פחות, אבל היה הרבה יותר עקבי והרבה פחות מרושל.

הפציעה של פדרר עשוייה לגרום לו להפסיד מוקדם, או אוליי בכלל לא לשחק. עם פדרר, תמיד יש סיכוי לא רע שהוא יצוץ וינצח את הטורניר בלי להפיל מערכה, אבל בהתחשב בעובדה שהוא לא שיחק משחק מקצועני זמן כל כך רב והמשטח כאן כל כך מהיר, המצב לא נראה מזהיר.

אם פדרר ייזכה בטורניר בשנגחאי - אין ספק, לדעתי, ש2005 היא השנה הטובה ביותר שהייתה לטניסאי כלשהו מאז לפחות 1987 של ווילאנדר, ולדעתי מאז 1984 של מקנרו. האם הוא יעשה את זה?

הימור: פדרר, לצערי הרב, ייפול בחצי הגמר או בגמר, אם יהיה בריא. אם לא יהיה בריא, לעבור את שלב הבתים יהיה עניין בעייתי. ליוביצ'יץ', נדאל או נלבנדיאן יהיו המדיחים שלו, הוא לא יפסיד לאף אחד אחר בשלב מתקדם.