הטורניר במדריד הוא מבחינתי, יחד עם האמבורג, טורניר המאסטרס העלוב ביותר. בכל זאת, היה לנו שבוע מרגש למדיי.

• בתחילת השבוע, לפני הטורניר, פדרר שובץ באותה הקומה במלון עם נדאל. הוא ביקש לעבור קומה, מסיבה שלא ידועה לנו.
• זה הוא הטורניר הראשון בו פדרר ונדאל משחקים שניהם מאז אליפות ארה"ב, בביתו של הספרדי, כשנדאל הוא האלוף המגן ופדרר לא שיחק בטורניר מאז 2003.
• המון מדורגים גבוהים טסו הבייתה בסיבובים מוקדמים - ליוביצ'יץ' למארי, רודיק לברדיך, דאווידנקו ליוהאנסון המקאמבק, ועוד.
• נלבנדיאן מנצח את הנמן וטוען שהוא חלאה. הנמן מחזיר וטוען שהארגנטינאי חי בעולם של חלומות.
• נלבנדיאן כותב בלוג מחורבן.
• נלבנדיאן מנצח את סאפין במשחק מותח, אחרי שסאפין כבר היה על סף ניצחון, בעוד משחק שהיה שערורייתי במידת-מה.
• נלבנדיאן חוטף על הראש בייגל מפדרר, אחרי השבוע העמוס שלו, אבל מסדר לעצמו כנראה מקום בשנגחאי.
• פדרר גולש דרך ההגרלה בקלות ולא מאבד מערכה בדרך לתואר (זו הפעם השלישית שפדרר עושה את זה, אחרי אינדיאן וולס והאמבורג ב2005).
• פדרר זוכה בשני צ'לנג'ים סופר-קרובים בדרך לניצחון הצמוד ביותר שלו השבוע על סודרלינג, ובכל זאת טוען כי "לעולם לא אתמוך בשיטת הצ'לנג'ים".
• הקהל הספרדי משתולל במשחקים של ג'ינפרי מול לופז ומול רוברדו, ושורק בוז.
• השיא של הקהל הגיע במשחק רבע הגמר בין נדאל וברדיך. ברדיך מעך את נדאל כשהוא משחק טניס מצוין, ובסוף המשחק הקהל החל לשרוק בוז. כתגובה, ברדיך השתיק אותם בתנועת "ששש!". ברשת, נדאל אמר לו "יו אר א באד פלייר, באד פלייר", ואחרי המשחק, בראיון, טען שהוא מפסיד מחורבן.
• ברדיך 'זכה' בשנאת הקהל ובחצי הגמר מול גונזאלז (שהפך בינתיים למותק של מדריד) לא הצליח להתרכז לחלוטין בין כל שריקות הבוז שהוא קיבל, וחטף על הראש.
• בסופו של יום, פדרר זוכה בגמר כשהוא מאבד רק שישה משחקונים בשלוש מערכות, עוקף את סמפראס במספר הזכיות בטורנירי מאסטרס, וזוכה בתואר המאסטרס השישי השונה שלו (חסרים לו התארים במונטה-קארלו, רומא ופריז).

המירוץ לשנגחאי דווקא הפך למעניין - לגונזאלז, בגדאטיס ואנצ'יץ' יש עדיין סיכוי מסוים להיכנס לשמינייה הראשונה עם תוצאה טובה בפריז. גונזאלז יכול להרוויח מספר דיי קטן של נקודות בבאזל, בגדאטיס יכול להרוויח לא מעט בליון, ואנצ'יץ' יצטרך תוצאה חלומית בסנט פטרסבורג וגם בפריז כדי להיכנס. גונזו יצטרך כנראה משהו כמו חצי גמר בפריז (מה שעשוי להיות חצי הגמר החמישי שלו בטורניר מאסטרס השנה!), או תוצאה סולידית בפריז וטורניר מצוין בבאזל (גמר או זכייה בתואר). לבאגדאטיס יש הזדמנות לעשות קופה רצינית בליון ואז לעשות תוצאה סולידית בפריז. כל זה בהנחה שרוברדו לא יעשה נזק גדול מדיי בזמן הקרוב, או שהוא כן יעשה נזק אבל בלייק יפשל בגדול או ישאר פצוע.

נתראה בפריז.

   אנדי רודיק [9] נגד חואן קרלוס פררו, גמר מאסטרס סינסאנטי 2006.

   מספר לא מבוטל מאוהדי הטניס בשנת אלפיים ושש עשוי להתקשות להאמין לי אם אספר להם שלפני פחות משלוש שנים, אנדי רודיק וחואן קרלוס פררו חלקו את שני המקומות הראשונים בדירוג העולמי במשך כמה חודשים.

   המקרה המוזר והבלתי נתפס קרה בעקבות גמר אליפות ארה"ב באלפיים ושלוש, במשחק שהיה אמור לעצב מחדש את פני הטניס העולמי לשנים שיעקבו. רודיק נכנס למשחק במקום הרביעי בעולם, לאחר קיץ בלתי נתפס בו הוא זכה בשלושה טורנירי הכנה לאליפות ארה"ב (אינדיאנופוליס ושני טורנירי המאסטרס ברציפות), העפיל לחצי גמר ווימבלדון וזכה בעוד שני תארים בקווינס ובסנט פולטן. כשבראד גילברט יושב בפינה שלו, רודיק מעך כל התנגדות בדרך לחצי הגמר, שם הוא שרד מותחן ענקי מול דויד נלבנדיאן. ברזומה של פררו, לעומת זאת, רוב ההישגים באו על החימר - הספרדי השתתף ארבע פעמים באליפות צרפת, והעפיל לפחות לחצי הגמר בכל ארבע הפעמים, כולל זכייה אחת בזו האחרונה.

   רודיק הרים תצוגת הגשה מעוררת צמרמורת כדי להרים את הגביע בניו-יורק, אולם פררו זכה בתואר המאסטרס במדריד ונאבק עם רודיק על הזכות להיות מדורג ראשון בעולם בסוף העונה עד לטורניר האחרון שבה, המאסטרס-קאפ ביוסטון. אז, לצערם של השניים, הגיח ברנש בשם רוג'ר פדרר וגנב את ההצגה. רודיק אמנם סיים את העונה כשהוא מדורג ראשון, אבל החל מאותו הרגע, הכל השתנה בשביל הספרדי ובשביל האמריקני.

   רודיק עוד נשאר בצמרת הדירוג העולמית עד לפני כמה חודשים, אבל פררו שתק ונדם לאחר פתיחה מצוינת ל2004. אף אחד מהשניים לא איים יותר על השליטה בעולם הטניס. בכל פעם שהיה נראה כי מישהו מהם חוזר לכושר - עוד הפסד כואב ומיותר סטר על פניו.

  בימים בהם רוג'ר פדרר ורפאל נדאל הפכו להיות השמות היחידים על במת הטניס העולמית, נדיר מאוד למצוא טורניר גדול בלי שאחד מהשמות מופיע על הגביע בסופו - למעשה, הטורניר הנוכחי הוא הראשון מאז אליפות אוסטרליה באלפיים וחמש אליו נכנסים גם פדרר וגם נדאל, ואף אחד מהם לא זוכה בתואר או מגיע לגמר. פררו היה זה שקטל את הספרדי הצעיר, בעוד שפדרר הפסיד לאנדי מארי, שלאחר מכן נוצח בקלות על ידי רודיק. רודיק משחק טניס נפלא, על פי כל הנתונים - אגרסיבי, דומיננטי ומסתמך על ההגשה שחזרה לתפקד כמו בימים הטובים. פררו מחזיר טוב וזוכה בהמון נקודות מהקו האחורי - דבר שהוא התקשה מעט לעשות מאז הירידה החדה בכושר שלו בתחילת אלפיים וארבע.

   צפוי לנו גמר מרתק. גם אם אחד מהשניים (סביר שהאחד הזה יהיה אנדי רודיק, יש לציין) ידרוס את היריב, וגם אם אחד מהשחקנים ינצח בקרב מגעיל של טעויות (במקרה הזה, פררו עשוי להיות הפייבוריט) - חובבי הטניס יזכו למשחק נוסטלגי מופלא, שיציג לנו סוף סוף את התמונה שכולנו ציפינו לראות הרבה יותר במהלך השנים האחרונות - את אנדי רודיק או את חואן קרלוס פררו מרימים גביע.

   ראש בראש: 0-2 לרודיק, שני המפגשים היו על משטחים קשים.

   הימור: רודיק בשלוש מערכות.