• ניצחון מספר שבע בזירת הגראנד-סלאמים.
• ניצחון מספר חמישים ושניים ברצף על משטחים קשים מאז ההפסד האגדי לסאפין.
• השחקן השלישי בלבד שזכה בשלושה גראנד סלאמים ברצף בעידן הפתוח אחרי לייבר וסמפראס.
• פדרר הפסיד רק שלוש מערכות בכל שבעת הגמרים שלו בגראנד סלאמים.
• פדרר מדורג במקום הראשון בעולם במשך מאה וחמישה שבועות ברצף, נכון לעכשיו. הרצף לא יסתיים, באופן ריאליסטי, לפחות עד ווימבלדון, וכנראה שגם עד אליפות ארצות הברית.

ומי אמר שהוא לוקח את הכל כמובן מאליו?

רוג'ר פדרר [1] נגד מרכוס באגדאטיס.

הנה כמה עובדות בשבילכם:

• רוג'ר פדרר היה אלוף העולם לנוער בשנת 1998, והפך למקצוען באותה העונה.
• מרכוס באגדאטיס היה אלוף העולם לנוער בשנת 2003, והפך למקצוען באותה העונה.
• שני השחקנים זכו רק בגראנד סלאם אחד לנוער - פדרר בווימבלדון 98, באגדאטיס באוסטרליה 03. הגמר הראשון של פדרר בגראנד סלאם היה בווימבלדון. הגמר הראשון של באגדאטיס בגראנד סלאם הוא באוסטרליה.
• הטורניר האחרון בו זכה כל אחד מהשניים בנוער היה האורנג' בול.
• שניהם הפסידו בגמר אליפות ארה"ב לנוער בעונת הנוער בה הם היו אלופי העולם לנוער. פדרר הפסיד לנלבנדיאן, באגדאטיס לגאסקה.

האם כל זה אומר משהו? האם יש איזה משמעות למקבילות בתחילת דרכם של שני השחקנים? ספק. יש לציין כי באגדאטיס הגיע לגמר הגראנד סלאם הראשון בקריירה שלו לפני פדרר - פדרר עשה את זה בגיל 22, באגדאטיס רק בן 20. פדרר עדיין לא הפסיד בגמר גראנד סלאם - אבל גם באגדאטיס עוד לא הפסיד בגמר גראנד סלאם.

יש טעם להוסיף עוד? צפו ותהנו משניים מהשחקנים נושאי הדגל של הטניס העולמי.

רקורד ראש בראש - פדרר מוביל 0-3, כל המפגשים היו על משטחים קשים, אחד מהם היה באוסטרליה בעונה שעברה, אחד באליפות ארה"ב של 2004 ואחד רק לפני שלושה שבועות בקטאר. באגדאטיס לקח רק מערכה אחת מפדרר בכל המפגשים - בפלאשינג מדו. גם זה היה בטיי-ברייק.

סיכויים ע"פ וויליאם היל - פדרר 1.12 באגדאטיס 5.50.

הימור שלי: אויש, נו באמת.

אמילי מורזמו [3] ניצחה את ג'סטין הנין-הארדן [8] 1-6 0-2 0-30 פרשה.

מורזמו הייתה כנראה מנצחת את המשחק בכל אופן, אבל מה שמדהים אותי הוא שבטורניר שבו צריכים לנצח שבעה משחקים, מורזמו ניצחה רק ארבע נקודות משחק...

כל כך חבל שככה הגיע התואר הגדול הראשון, ושהקוף הגדול באמת עדיין לא לגמרי ירד לה מהגב - היא לא ניצחה משחק שלם בשלב מתקדם של טורניר גראנד סלאם. כשהיא תדרוך על החימר האדום של מגרש פיליפ שאטרייה בעוד כמה חודשים, ותשחק בשלב מתקדם של הטורניר הביתי שלה, העובדה הזו עשוייה לבוא לרדוף אותה.

אמנם היא הייתה בסך הכל השחקנית הכי טובה בהגרלה, אבל הספקולציות לגבי היכולת שלה לנצח את הטורניר בלי כל הפרישות לא ייתרחשו רק בין האוהדים, הן עשויות להתרחש גם אצל אמילי עצמה ברגע האמת בפריז, לונדון או ניו-יורק, וזה מה שיטריד את האוהדים שלה בשנים הקרובות.

מזל טוב לאמילי. הלוואי שהשדים לא יחזרו ושסוף סוף תהיה שחקנית שתתעלה על חוסר האיכות הזועק בסבב הנשים.