שגרה פשוט עושה לי כאב ראש. זה תמיד אותו דבר - נמאס.

כל כך נהנתי בשביתה כי היא הוציאה אותי מכל השגרה הזאת.

אז השבוע חזרתי ללמוד, נפרדתי מחבר שלי ולקחתי הפסקה מהעבודה. בעצם, חוץ מללמוד ועוד כמה פגישות עם חברות לא עשיתי משהו מיוחד ועוד פעם חזרתי למעגל השגרה.

אחת הסיבות שלא רציתי להפרד מהאקס שלי הוא בשביל שלא לחזור לשגרה, אבל זה יהיה מאוד אגואיסטי ממני להשאר איתו בגלל סיבה כזאת.

אני לא רוצה לחזור לביצפר, הכל שם כל כך משעמם ושגרתי והאווירה לא הכי טובה בעולם, בעיני לפחות.

עוד פחות מחודש יום הולדת, וכל הדברים שרציתי להספיק לפני גיל 16 קרו. והכל בבום אחד.

תיכננתי מסיבה גדולה, אבל ויתרתי עלייה. נראה לי שאני בסוף יחגוג עם כמה חברות באיזה מסעדה בנמל.

החולצה שלו עדיין אצלי, וכנראה אני אחזיר לו אותה דרך חבר משותף של שנינו (זה שהכיר בינינו) כי הוא לא רוצה שום קשר איתי. לפעמים אני פשוט מתמלאת רגשות חרטה וחושבת שהייתי יכולה לעשות הכל בדרך אחרת, לא בדרך של פרידה. אבל מה שהיה היה ואני לא חושבת שאני מצטערת על כך. אם היינו נשארים יחד מחר היה לנו 3 שבועות ביחד.

אני מתגעגעת אליו, אבל אני אתגבר.

היה מישהו, לפני האקס שלי, שאם הייתי פוגשת אותו עוד כמה פעמים הייתי פשוט מתאהבת בו. לא היה בינינו קטע מיני אבל מבחינתי היו הרבה רגשות, למרות שפגשתי אותו רק פעמיים. בחיים לא קרה לי שכולי התמלאתי פרפרים וכל כך נמשכתי לבן אדם מהיום הראשון שראיתי אותו. כבר כתבתי פה עליו. ובכן, לא יכלתי להפסיק לחשוב עליו, למרות שהוא בן אדם מנייאק הוא היה מדהים, מבחינת אופי ויופי. היה כואב לי הראש מלחשוב עליו, לא היה עובר יום מבלי שהייתי נזכרת בו. ואז כשפגשתי את האקס שלי התחלתי לחשוב עליו הרבה פחות. זה מצחיק שאחרי שנפרדתי ממנו ישר חשבתי על ההוא.

כל מה שהרגשתי כלפיו הראשון, בחיים לא הרגשתי כלפי האקס שלי.

את הראשון הכרתי רק יומיים ואת האקס שלי חודש. והראשון השאיר בי משהו שאני לא יכולה להסביר.

מהפרידה עם האקס לא הייתי כל כך שבורה אבל הייתי שבורה ממה שעשה לי הראשון.

על האקס אני אפסיק לחשוב מתישהו בזמן הקרוב, אבל את הראשון לא שכחתי ויקח לי עוד הרבה זמן לשכוח...