קודם כל- עם כל הצרות שיש לי בבצפר,שמנסים להעניש אותי כמה שיותר, נוסף תקנון חדש.תמים לכאורה
התקנון מדבר בידיוק עליי-אני מוכן להתערב שהוא הומצא עליי ואני לא פרנוראיד
מי שלא מגיע לתפילה (אני לפעמים) או מגיע ב7 וארבעים (מישהו אמר אני? קבוע!!!) לא נכנס לתפילה
מי שלא מגיע לשעתיים הראשונות (ברור,הרב שלי במילואים) מקבל 0 במבחן שיש באותו יום
ועוד כל מיני דברים שנכתבו עליי....אני מת לעוף משם.
היום הלכתי למוני
בדרכי למוני עברתי ליד כביש....היו אנשים שטיילו על הכלבים שלהם
פתאום נשמעה חריקה מצמררת ולאחריה....נפל לי הלב-יללות איומות של כלב. יללות שנשמעו בכל הרחוב
יללות של כלב מיוסר
נשמע כיאילו כל הרחוב השתתק בזמן שהכל ילל בקולות....ואני חשבתי-זה לא יכול להיות.זה לא יכול לקרות לי מול העיניים
זה לא הגיוני....התקדמתי לעבר המקרה על רקע היללות האיומות....והפחד התחיל להתגנב אליי
ניראה שהמכונית עצרה וכל האנשים מסתכלים לשם
עוד מרחוק יכולתי להבחין בגוש...הכלב המיילל
ולא הבנתי
אמבולנס? משהו?
אולי זה רק כלב,אבל למה אני לא רואה מישהו מזמין אמבולנס? מנסה לעזור לו?
מה יעשו? פשוט יסתכלו עליו גוסס למוות? אין להם לב?
ואז שמעתי קול מדבר אל מישהי "תרימי אותו"
זה כבר עבר כל גבול...הכלב נדרס!!! מה יעזור להרים אותו?!
כשהתקרבתי יותר ראיתי חצי כלב ואת החצי השני בתוך שקית שחורה..מה זה...זה תיק
חצי כלב והחצי השני בתוך תיק... wtf מה קורה כאן....
ואז ראיתי את האישה מחזיקה כלב אחר שמנסה לרדת ומחזיקה ביד שלה "איי...תיראה מה הוא עשה לי...הוא עשה לי חור"
"תני לי לראות" אמר לה בחור אחד
ואז התסכלתי מקרוב יותר....הכלב עדיין ילל אבל מה זה קשור...הוא ניראה חי לגמרי ולא פצוע בכלל...ואוכל תיק!
לא הבנתי מה קורה שם-כולם הסתכלו על הכלב שהתחרע על התיק ונגס בו...לבנתיים מכוניות עקפו אותו
ואז פשוט הבנתי...איזה כלב קפץ על אישה חטף לה את התיק ונחת על הכביש ובגלל זה החריקה של המכונית
כנראה הכלב נבהל מהחריקה והתחיל לילל...והשתגע?
עוד משהו (בבקשה אל תהרגו אותי על ההשוואה)- לניצולי שואה יש את הרגשות אשם על זה שהם נישארו חיים בזמן שהקרובים שלהם מתו...מה הם לא היו נותנים כדי למות במקומם
אני לא חושב שאי פעם מישהו מבין עד כמה יש להם את הרגשות אשם האלה....
כשאחותי למדה חודש וחצי לתיאוריה ואני למדתי רק לילה לפני ואני ניגשתי איתה-כשאני הייתי חולה ואחרי לילה בלי שום שינה (למדתי כל הלילה) וכשהיא נכשלה ואני עברתי-בידיוק אחד אחרי השני! אני הרגשתי רגשות אשם...מה לא הייתי נותן בשביל להתחלף
ואז חשבתי לעצמי אם על דבר כזה קטן אני מרגיש כ"כ אשם וחרא,מה יגידו הניצולי שואה? :(
"כל צעקה שתצעק מאיש,
מישהו מאיזה מקום ירגיש"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
