הייתה לנו הרצאה אתמול על מנהיגות
הכניסה להרצאה הייתה מלוות באוי נו באמת עוד פוליטיקאי שהולך לנסות להשפיעה עלינו?
אטמתי את עצמי ושקעתי במחשבות של עצמי מהר מאוד התברר שטעיתי....
המרצאה היה צעיר עם ראש כמו שלנו וידע לדבר לעניין
הוא דיבר על העוני ועל החוסר אכפתיות שלנו
שכל פעם שאנחנו מגיעים למשהו שמשעמם אותנו אנחנו עוברים אלה ....
יש אנשים שאין להם את הזכות הבסיסית לחיות כי הם חולים ואין להם מספיק כסף לתרופות
אנחנו קונים יותר ממה שאנחנו צריכים ....
אנחנו יודעים שיש אנשים שאין להם כסף ללחם אבל אנחנו קונים בגדים ב200 ומשהו שקל
לא אכפת לנו כי זה לא קשור אלינו
אנחנו מצפים שהעולם יהיה טוב יותר אבל אנחנו לא עושים שום דבר כדי לקדם את זה
אנחנו מסרבים להרים דברים בכיתה בטענה שיש מנקות אבל המנקות
מקבלות משכורת מינימום אין להם תנאי עבודה טובים אין להם פנסייה ויכולים להעיף אותם .
המאבטחים שעומדים בקניון פותחים לנו את התיק מסכנים את החיים שלהם והכל בשביל לקבל משכורת מינימום
ושאנחנו נתעצבן עליהם
הינו יכולים להיות נחמדים יותר לפחות לחייך להגיד יום טוב תודה רבה שאת שומר עלינו
להרים דפים מהריצפה כי לא יקרה כלום עם נעזור למנקה קצת שגם ככה לא מקבלת את הכסף שמגיעה לה אפילו לא קצת ...
ההרצאה הייתה מעולה השילוב של המוזיקה והמרצאה הצעיר עשו את הכל
הייתי יכולה לשבת שם ולהקשיב לו עוד שעות
הגיעה הזמן לעשות משהו כי עם אנחנו לא נידאג לעתיד שלנו אף אחד אחר לא יעשה את זה
כולנו יכולים לשנות משהו קטן רק מלעלות על האוטובוס ולהגיד לנהג בוקר טוב יעשה לו הרגשה טובה...
להתנדב ולעזור לחלשים מאיתנו כי עם אנחנו לא נעזור להם אף אחד אחר לא יעזור להם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
