קודם כל היי^^ קוראים לי עדי וסתם החלטתי לכתוב סיפור בהשראה ממור^^
333>
אהבתם? תגיבו לא אהבתם? גם תגיבו^^
פרק א
היא הלכה, הלכה ישר לא עצרה היא לא ידעה לאן אבל היא הייתה בטוחה שבסופו של דבר היא תגיעה אליו, לידיו הכל כך אהובות...
"שי!!!" הקריאה הצורמת של אמא העירה אותה
"מה אמא?! מה עכשיו?!"יללה שי
"תתעוררי כבר בוקר בצפר!!" מלמלה אמא
"אמא!! עוד חמש דקות!!1"
"לא שי'וש עכשיו!"
איך אני שונאת שהיא קוראת לי שי'וש חשבה שי בזמן שלקחה את המגבת מהשידה ונכנסה למקלחת,
היא לא הפסיקה לחשוב על החלום שלה היא שזה על ניר, היא פשוט ידעה.
היא יצאה מהמיקלחת נעמדה מול הארון עם המגבת כרוכה מסביב לגופה הרטוב, היא הוציאה חולצת בית ספר שחורה וג'ינס משופשף, ואז היא נזכרה; זה מה שלבשתי ביום שפגשתי אותו... דימעה זלגה על פניה.
היא הסתכלה על השעון "אוי כבר מאוחר!!" היא התלבשה בפזיזות שמה עיפרון שחור מתחת לעיניים וירדה למטה "ביי אמא"זרקה לכיוון אמא ורצה לתחנת האוטובוס שהגיעה לבית הספר נאנחה.. אוי כמה שאני שונאת את השיגרה חשבה לעצמה "היי שומר" "היי ילדים" "היי יא' 3" מלמלה לעצמה.
שי התיישבה במקומה פתחה מחברת והתחילה לצייר רוני נכנסה לכיתה "הי הורודה" זרקה לעבר רוני וצחקקה בלי להעיף מבט "כןכן מה שתגידי"אמרה רוני במבטא מתנשא שי לא התייחסה...
היא הרימה את הראש מעט והסתכלה לכוון הדרך וצרחה;
"נ..ניר זה א..תה?!"
"את..את...אתה לא מת?!"
.....
כן כן זה פרק קצר פשוט אין לי זמן אני הולכת ליוקנעם תתגברו^^
3333333333> ותגיבו^^ כי ביקשתי יפה!!
עדי3>