לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סתם עוד סיפור שכזה


כתבתי סיפור רוצים תקראו לא רוצים?! יש בצד איקס שכזה תלחצו עליו


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

פרק ב


אהה ואם לא שמתם לב קוראים לסיפור כמעט שהכל נגמר

 

ועכשיו לסיפור?

 

פרק ב

 

"נ..ניר זה א..תה?!"

"את..את...אתה לא מת?!"

 

*יום ליפני אחרי בית הספר*(מוחעחעחע כן כן תהיו במתח מוחעחעחע)

שי הגיע הביתה וישר התיישבה ליד שולחן הכתיבה הוציא דף ועיפרון וכתבה:

 

"הסתכלתי עליך בידים חבולות ואתה המשכת ללכת,

ניסיתי שתחזור!! לא האמנתי שאתה לא פה,לא איתי, מחבק עוטף אוהב.

הצחקוקים הקטנים הבדיחות הפרטיות לאן כל זה נעלם?

אתה מת ולקחת את ליבי לקבר .

 

תמיד תשאר בליבי ואף אחד לא יחליף את מקומך

 

הדמעות זולגות, למה השארת אותי פה? תקח אותי איתך! כי פה אני בודדה

למה אתה לא חוזר? אני כל כך מתדעדעת ואני לא מאמינה שאתה קבור עכשיו, קבור גם בליבי

ואני לא מאמינה שאני כאן לבד בעולם אהובי.

 

                                                                                   שי."

 

שי לא הפסיקה לבכות הדמעות זלגו מעצמן

"למה הלכת?!" שי צרחה.

 

היא פתחה את המגירה שלה והוציאה מכתב, זה היה מכתב מניר הוא הביא לה אותו ליפני שהוא הלך, היא הלכה למיטה,

היא פתחה את המעטפה וקראה מחדש:

 

"הי שי!=]

מה שלום הילדה הכי יפה בגן?

אז... כתבתי לך מכתב כי רציתי להגיד לך דברים אבל את יודעת שאני פחדן פנים אל מול פנים אז...

אני לא יודע איך להגיד לך בדיוק אבל:

אני אוהב אותך!

את הדבר הכי מדהים שיש לי את מקסימה מדהימה אני אוהב אותך!!

והבאתי לך את המכתב הזה כדי שאיך שאני חוזר תביאי לי תשובה!

 

[שי לא הפסיקה לבכות ואיך שהיא קראה את השורה האחרונה הבכי גבר וגבר אבל היא המשיכה לקרוא]

 

תגידי לי איך את מרגישה

 

אז עד אז...

                                                                                                                           אוהב המון אהובתי

                                                                                                                                                ניר."

 

שי לא הפסיקה לבכות לשניה היא בכתה ובכתה עד שהיא נרדמה.

 

*חוזרים לבית הספר*

"נ..ניר זה א..תה?!"

"את..את...אתה לא מת?!"

 

ניר? מי זה ניר?! הילד אמר

קוראים לי בכלל רועי!!

 

שי רצה לשירותים בבכי "ניר הבטחתי בישבילך שהם לא יראו אותי בוכה אתה היחידי שראה אותי ויראה" היא נכנסה לתוך התא והסתגרה.

 

רועי רדף אחריה ודפק על הדלת של התא:

"ילדהה?! את בסדר?!"

 

"לך מפה!" שי צעקה

 

"לא!"הוא אמר מקשיחות

"תגידי... אני זה שגרמתי לך לבכות?"רועי אמר בעצבות

 

"לא... זה רק מישהו שהיה דומה לך" שי החלה לבכות

 

"היה?!"הוא אמר

 

"כן היה" שי פרצה בבכי ענק

 

"תגידי... את בוכה?"הוא אמר בחשש

 

"כ...לא!" הבטחתי לעצמי שלא ידעו לא!! שי אמרה בליבה

 

"אז... את יכולה לצאת? כי אני בשירותי בנות ויש פה כמה בנות שנראות כאילו הן עומדות לאנוס אותי!!" רועי אמר וצחקק

 

"אמ..נווו...טוב" שי נגבה את הדמעות ויצאה

 

אז תגידי אפשר...

 


 

הווו מתח מה הוא יגיד אה אה אה!?!?! נראה אותכם מגלים!! אבל אם תרצו לדעת תמיד יש פעם הבאה^^

 

::עריכה::

עיצוב חדשה מה אתם אומרים?!

 

333333333333> המון עדי

נכתב על ידי , 11/11/2007 18:05  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי: 

מין: נקבה

MSN: 

תמונה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם עוד ילדה שכותבת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם עוד ילדה שכותבת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)