מציאות אחרת

אנשים מסויימים מרשים לעצמם לחשוב שהם מכירים אותי, ואת הרצונות שלי. ואת ה"רגשות" שלי. ואת כל כולי.

אז היי, מה אתם יודעים אתם לא.

אני ממזמן בחרתי בחיים אין לכם סיבה לחשוש, זה בסדר אני יהיה פה אפילו שאתם לא כ"כ רוצים בזה.

רגע אחד עולה עוד קצת למעלה

 ואז נבהלת ונופלת אבל את ממשיכה לטפס לשם

 כי את יודעת לאן את הולכת.

זה עוזר לך שאת כבר לא כל כך אבודה.

את רק אומרת שהלוואי שזה היה קצת אחרת.

כי למרות שעכשיו את יודעת את הכיוון

ויש קול שמכוון אותך למקום שלך.

עדיין העולם הזה. כמו תמיד עוצר אותך.

אז רגע אחד את מפוחדת עד מוות.

ורגע אחר את בוכה. בלי השכבות האלה.

את כל כך קטנה וחשופה.

כל כך פגיעה ורגישה אבל את ממשיכה כמו שרק את יודעת.

 מרימה את הראש ומרכינה,זורחת ושוקעת.

 ואז את מחייכת. מתוך הדמעות.

מתוך הפחדים. את יודעת שאת תנצחי.

את מהזן של השורדים.

דבר אחד לא ניצחתי.. וזה הוא, מצטערת וויתרתי.

והיא

האישה המקסימה הזאת שאנחנו הולכים אבד פאק אני לא רואה את החיים אחרי שזה יקרה

נשאר לה ממש קצת, גג חצי שנה.

ואמא פשוט נופלת ואומרת כמה חרא הולך להיות אחרי שהיא תלך.

יאו כל כך בא לי למות עכשיו

ודרך אגב אני חייבת כסף נו.