לראות אותם יוצאים. עם פנים אבודות. חלק מחייכים, חלק מעדיפים להיות לבד.

שליחים שלנו, מלאכים קטנים, גיבורים גדולים, חוזרים ונשברים.

שומעים לראשונה שהחברים שלהם, החברים הכי טובים שלהם, הלכו.

בועטים בקירות, נשכבים על הרצפה, שותקים.

לראות ילד גדול, יפה תואר, שצריך ללמוד ללכת מחדש. 

ללמוד לראות בעין אחת, ללמוד להסתובב עם כיסא גלגלים.

להחזיק לו את היד. חזק חזק, לא לעזוב.

הוא שואל מה שלום חברים שלו. אין תשובה. לאף אחד אין.

מה שלום החבר הכי טוב שלו שניסה להציל אותו וחטף כדור בחזה. בשבילו.

ולדעת שאין תשובה.

איך החיים נהרסים בשניה,

ואיך הלב מאוחד.