אמממ.... אינלי מה לרשום חוץ מ:
אתם רוצים שהסיפור יגמר או שיהיה חדש?, כאעילו אתם רוצים עוד פרקים
או שלגמור את הסיפור הזה ויהיה סיפור חדש?
כי כבר התחלתי סיפור חדש, ואני לא יודעת מה לעשות עם הסיפור הזה וההמשך שלוו...
וזהווו...
מקווה שתהנוו...
אוהבתו'תכם...333>
אגבב..
אני לא זוכרת את השמות של אמא שלה ואבא שלה, אז אני ירשום שמות חדשים
________________________________________________________________________________________________________________________
אני: "וואי ישלי מלא מלא דברים לספר לך..."
אושר: "כןן... גם לי..."
ואז אחרי שהיא להתחיל היא השתעלה ופאום השיעול הפך ליותר ויותר חזק, עד שהיא התעלפהה...
אני שהייתי בהלם ישר צעקתי לאמא שלה, ואמא שלה באה בריצה.. לאמא שלה קוראים פנינה.
פנינה: "יואו, אני לא מאמינה אני פשוט לא מאמינה", אמא שלה בינתיים אמרה לי ללכת לטלפון, ולהתקשר לאמבולנס
וגם הייתי צריכה ישר להתקשר גם לאבא שלה, כדי להגיד לו, בדיוק אחרי שהתקשרתי לאמבולנס, התקשרתי גם
לאבא שלה, והוא אמר שהוא יוצא בריצה.
בינתיים נכנסתי לחדר שלה (של אושר), וראיתי איך אמא שלה מרימה לה את הרגליים, ושמה לה מן תחבושת שנראית
כמו בגד על הראש, כשאבא של אושר בא, בא האמבולנס אחרי שתי דקות, משאבא שלה בא...
אני כ"כ רציתי לבוא איתה באמבולנס אבל אמרו שיש רק מקום לשניים, אז דפקתי ת'ריצה הכי מהירה שיש.
כשעליתי במדרגות ראיתי את נתנאל ושאלתי אותו, אם הוא הלך לחתונה.
נתנאל: "לא, לא הלכתי, בסוף לא היה לי כסף והתביישתי להיכנס בלי כסף, אז חזרתי באוטובוס"
אני: "אהה וואלה", ועשיתי מן פרצוף עצוב כזה.
הוא ראה שקרה לי משהו וישר שאל: "מאמי, את בסדר?"
אני: "כן, אני בסדר"
נתנאל: "לא, אני מכיר אותך ואת לא בסדר, מה קרה?"
אני: "סתם, אושר חברה שלי עכשיו בבית חולים, ישר שבאתי אליה היא התעלפה"
נתנאל: "וואי, אני לא מאמין, ולמה לא נסעת איתה?"
אני: "כי לא היה מקום באמבולנס, אז לא יכולתי"
נתנאל: "רוצה אני יקפיץ אותך, יש לי רישיון"
אני כ"כ התרגשתי, אולי נהיה לבד במכונית, אבל אז עצרתי את עצמי וחשבתי לעצמי, וואי איזה מטומטמת אני,
אושר בבית חולים, ואני חושבת על זה שאני יהיה עם נתנאל לבד במכונית, אני פשוט ילדה שרוטה...
נתנאל: "היי, את מקשיבה לי בכלל?"
אני: "כן כן"
נתנאל: "שאלתימ אותך אם את רוצה שאני יקפיץ אותך."
אני: "אממ... לא יודעת, זה לא יותר מדי טרחה בשבילך?"
נתנאל: "אם זה אומר שצריך להקפיץ אותך אז לא"
אני: "אהה... או.קיי, אז בסדר"
נתנאל: "טוב, אני רק יביא ת'מפתחות של האוטו של אבא שלי מהבית ואני כבר יורד...
כעבור דקה הוא ירד, וראיתי שהמכונית ששל אבא שלו, כולה מכוסה בסטיקרים ומדבקות, ועל הכל היה כמעט רשום:
"נ נח נחמ נחמן מאומן", הייתי בשוק, לא ידעתי שהם עד כדי כך דתיים.
נכנסנו למכונית, והתחלנו לנסוע, כעבור דקה, היה לי צלצול פלאפון, זו הייתה אושר, לא הבנתי היא הרי בבית חולים לא?
יש עניתי לה: "הלו?"
אושר: "קורלי אני ממש מצטערת שהתעלפתי ככה, דווקא בדיוק שהתחלת לדבר איתי, עוד מעט אני משתחררת אז
לא כדאי שתבואי, אם את רוצה נדבר כבר מחר, כי ההורים שלי רוצים שאני ינוח היום, נו באמת?, חחח... רק עושים לי צילומים
ואני יוצאת מהבית חולים הזה עוד שעה שעה וחצי ככה"
אני: "וואי, אוףףף, אני בדיוק בדרך אלייך"
אושר: "לא נורא, אז תגידי למי שלא מסיע אותך, שיחזיר אותך חזרה, את לא באוטובוס נכון?"
אני: "לא לא, אני עם נתנאל"
וישר נתנאל הסתכל עליי וחייך מן חיוך דבילי כזה.
ואני ישר אמרתי לו: "מה אתה מחייך אהה?"
אני: "טוב לא משנה אושר אני יגיד לו שיחזיר אותי חזרה, ביי חיים שליי"
אושר: "ביי אהובה שליי, מי ינתק ראשונה אני או את?"
אני: "חחח... תנתקי את קודם"
אושר: "לא לא את קודם"
אני: "לא לא את קודם"
אושר: "לא לא את קודם"
אני: "אז בואי ננתק ביחד, יאלהה.... שלוש ארבע ו...."
ואז ניתקנו, הסתכלתי על נתנאל וראיתי שהוא רק צוחק ולא יכול להפסיק את הצחוק שלו: "לא לא את קודם...חחח, הרגת אותי"
אני: "חחח... מצחיקק..."
נתנאל: "באמא שלי, נראה לי שאתם זוג..."
אני: "חחח.... באמת מצחיק..."
מנקודת מבטו של נתנאל:
אחרי שנסעתי לי לחתונה, הייתי בטוח שהיא מקנאה בשירי, אחרי שנסענו אני ושירי,
שירי התחילה להגיד לי שהיא מרגישה אליי משהו, אבל אני לא עניתי לה ולא התייחסתי אליה,
היא התקרבה אליי, והיינו במרחק נגיעה מנשיקה, אבל אז התחלתי להגיד לה שתעזוב אותי, והיא חשבה
שאני באמת אוהב אותה, המעפנה הזאת חשבה שאם היא באה עם שמלה במחשוף עמוק, ותהיה כ"כ יפה ומאלפת
אז אני יאהב אותה יותר, היא התחילה להגיד לי: "מה, אני לא מספיק יפה בעיניך?, אני לא מספיק טובה, אין בי תשוקה?
אין בינינו מספיק משיכה?", ואני אמרתי לה: "זה לא זה שירי, אני פשוט לא אוהב אותך, אני אוהב מישהי אחרת"
שירי: "את מי אתה אוהב אהה?, את מיי... נו תגיד לי, אין מישהי שאתה יכול לא.... רגע רגע, אתה אוהב אותה?, את הפאקצה
המטומטמת הזאת, את קורל?"
אני: "כןן.... נו אז, אני מצטער שירי זה לא ילך ביניו כל הקטע הזה,ולא זה לא שאין בינינו משיכה דווקא יש משיכה, ואת טובה, אבלל.."
שירי: "אל תגיד לי אבל, אבל אתה אומר לי...", והיא שוב ניסתה לתפוס אותי ולנשק אותי...
אני: "שירי, אני יהרוג אותך, אמרתי שתעזבי אותי מה הקטע?"
שירי: "אני יודעת שאתה אוהב אותי, אתה סתם אומר, בגלל שבגדתי בך כשהיית לבר שלי, זה בגלל זה?, אני יודעת שזה בגלל זה.."
אני: " זה לא קשור שיריי, אני מצטער, אבל אם לא תעזבי אותי אני נשבע לך שאני יורד"
שירי: "תרד תרד אפילו באמצע הדרך, מה איכפת לי"
אני כבר ירדתי עוד לפני שהיא סיימה את מה שהיא רצתה להגיד.
הלכתי לי ותפסתי לי טרמפ, חיכיתי וחיכיתי עד שתפסתי לי טרמפ.
אחרי שירדתי בדיוק בבנייין שלי, ראיתי את קורל במדרגות רצה עצבנית, היא שאלה אותי מה אני עושה פה, ואני עניתי לה, כמובן, עניתי לה
שהיה לי משעמם שם ולא היה לי כסף והתפדחנתי להיכנס בלי כסף, קיצר, זה היה שקר אחד גדול, אבל היא לא אמרה כלום
שאלתי אותה, מה היא עושה פה, והיא ענתה לי שחברה שלה התעלפה והיא עכשיו בבית חולים ולא היה מקום באמבולנס, בלי לחשוב פעמיים
אמרתי לה אם היא רוצה שאני יקפיץ אותה, היא ענתה שלא יודעת, אבל אחרי שיכנוע קל היא רצתה ומסענו לכיוון הבית חולים.
כ"כ התרגשתי להיות איתה לבד באוטו, סוף סוף אנחנו לבד לבד, בלי רחוב ובלי ציפורים, ובלי בניין ובלי כלום, רק אנחנו והאוטוו...חחח...
אחר- כך, חברה שלה התקשרה וכנראה שהיא התאוששה מהעילוף הקל שהיה לה, שמעתי לפי מה שהבנתי שחברה שלה אמרה, שיקפיצו את קורל
חזרה הבייתה כי היא התאוששה.
אחרי שקורל ניתקה את השיחה, אני אמרתי לה: "אם את לא צריכה ללכת לבית חולים, אולי בא לך לבוא איתי לקניון?, אנחנו יכולים ללכת שם לסרט"
קורל: "אבל אין עליי כסף"
אני: "נוו... אז לי יש במכונית"
קורל: "לא, לא נראה לי, גם אמא שלי לא יודעת שאני לא בבית, נראה לי לא.."
אני: "נוו... בבקשה בבקשה, תתקשרי אליה, אני יכלתי להקפיץ אותך.. נו?, מה את אומרת?"
קורל: "נוו.. טוב..."
אחרי שהיא דיברה עם אמא שלה נסענו לכיוון הקניון, ואחרי שהגענו התלבטנו איזה סרט לראות סרט של בנים, כלומר אקשן ומתח
או סרט של בנות, רומנטי.
לבסוף בחרנו קומדיה מצחיקה, ונכנסנו לסרט: "גבר מי שמטפלת", לא האמנתי שעדיין יש את זה בקולנוע, כי ראיתי את זה פעם בטלויזיה
אבל עדיין נכנסנו, העיקר להיות בחברתה לא?
נכנסנו, ורק כל הסרט צחקנו, היה איזה קטע משעמם בסרט, כי הרי שנינו ראינו את הסרט אבל עדיין נכנסנו, סתם כי לא ראינו את הסרט
הרבה זמן, בקטע הזה היא הסתכלה עליי אני הסתכלי עליה, והתנשקנו, לא היה יכול להיות רגע יותר מושלם מזה
אבל כמו שהרגע היפה הזה קרה כך גם הרגע נהרס, כי הרגשתי את כל הפופקורן של מישהו שפוך עליי, כשהסתובבתי ראיתי לא אחר
מאשר את... רויי...
_____________________________________________________________________________________________________________________
יצא ארוךך..
ויצא יפה???, לא יודעת תגידו לי אתםם...
ותגידו לי גם בקשר לשאלה ששאלתי למעלה, אם להמשיך או לעשות סיפור חדש...
מקווה שנהניתם...
אוהבת... 333>
-ירדנושית = ]-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
