מתחילה לשתות תה טיבטי.
אפשר להגיד שההורים מכריחים אותי..
אני כבר לא יכולה לסבול את זה.
למה הם לא כמו שאר ההורים?! קשה להם להחמיא? לעודד?
כנראה שכן..
רק פוגעים.
נמאס לי. באמת שנמאס.
אני נשברת פה ולאף-אחד לא אכפת..
אחותי יורדת 10 קילו בחודש בלי לעשות כלום ואני פה אוכלת 500 קלוריות ביום, קורעת את עצמי בספורט, ולא יורדת אפילו גרם מסכן.
נמאס לי לרחם על עצמי, כל פוסט אני כותבת כמה שרע לי ואומרת לכולם שהכי חשובה זאת התקווה והאמונה!
כמה שהייתי רוצה לכתוב שאני מאושרת, שהחיים שלי מדהימים, שאני אוהבת את ההורים שלי, שאני מרזה..
כמה זמן יעבור עד שאני יזכה להיות מאושרת..?
מקווה שהיום בסדר אני לא יוכאל יותר מ300 קלוריות..
ושלא יהיו לי בולמוסים,
זה הכי חשוב!
רק בלי בולמוסים.
תודה על התמיכה של כולן,
זה כ"כ חשוב לי.
אני תמיד פה בשבילכן!
