אני כזאת מטומטמת.
סיכמתי לאכול היום מתחת ל500 קלוריות, והצלחתי.
אכלתי 450..
וב9 וחצי המשפחה שלי החליטה ללכת לפיצריה ,
ואני הייתי חייבת לבוא..
אני פרה.
פרה מגעילה.
עד שהצלחתי במשהו הייתי חייבת להרוס!
הזמנו לכל אחד פיצה אישית - 4 חתיכות קטנות (כמו 3 רגילות)
זה 1000 קלוריות + כוס נסטי = 1050.
סה"כ אכלתי היום - 1500.
המספר הזה מגעיל אותי,
כל מספר מעל 3 ספרות מגעיל אותי.
לא יכולה לסבול שכל זה בבטן שלי כרגע.
אני רוצה להקיא הכל, לחתוך הכל.
אבל אסור..
הבטן נפוחה,
ההרגשה מגעילה.
והכי כואבת האכזבה..
כולם מאוכזבים ממני,
והיום הזכרתי לעצמי למה.
אני חלשה..
אני בנאדם עלוב.
ואין לי מה לבכות..
זה הכל באשמתי.
הכל.
אני לא הולכת לישון הלילה.
אם זה לא יצא בקיא זה יצא בכפיפות בטן.
כל הלילה, עד שהכל ירד.
במילא רגשות האשמה לא יתנו לי לישון.
הייתי קובעת למחר צום..
אבל יודעת שאין טעם.
אני לא אצליח.
מחר עד 300 קלוריות.
ואם לא..
אני יעשה משהו שאני יודעת שאצטער עליו.
אין ברירה.
כל הבנות פה כ"כ חזקות..
קובעות לעצמן 500 קלוריות גג ביום ואפילו חצי הן לא אוכלות.
ואם הן עוברת? הן דואגות להוציא הכל בספורט.
אני מעריצה אתכן!
על כוח הרצון הזה, על המוטיבציה..
ומאחלת לכן את כל ההצלחה שבעולם 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
