אוקיי,

אז כדי לשבור את המצב רוח החרא שלי הנה משהו שקרה לי לפני כמה שבועות..

זה מסביר כמה המשפחה שלי מנפחת סיפורים.. I:

הנה:

הכל התחיל לפני כמה שבועות,

הלכתי למבחנים באונ' ובדרך הביתה פגשתי את אמא שלי מטיילת עם הכלבה שלי ליד הקניון,

החלטנו שאני אחכה לאמא שלי עם הכלבה שלי בכניסה לסופר והיא תלך לקנות כמה דברים שחסר בבית,

יעני חלב, לחם וכאלה..

אז אני כזה מחכה בכניסה לסופר,

ד"א לא נכנסנו שתינו כי אסור להכניס כלבים..

אז אני רואה כזה בחור אחד שפעם הביא לנו משלוח הביתה וסתם הוא בא ודיברנו כזה,

הוא נחמד והכל.. הוא בעיקר העביר לי את הזמן כשחיכיתי לאמא שלי,

אז באמצע הוא שואל אם אני רוצה להיות חברה שלו,

לא רציתי להיות רעה או משהו אז נפנפתי אותו בעדינות, אמרתי משו כמו:

"לא נראה לי.. אני לא רוצה עכשיו חבר." והוא הציע שנהיה ידידים אז אמרתי סבבה,

השם שלו היה מוחמד ככה שלא צריך להיות גאון כדי להבין שהוא ערבי,

לא שזה מפריע לי פשוט אמא שלי הייתה עושה סצנות בגלל שלאחותי היו הרבה חברים ערביים והיא אומרת שהם הרסו לה ת'חיים.. פקה פקה פקה..

אז הוא רצה ת'מספר שלי ולא רציתי לתת לו כי הבנתי לבד שהוא רוצה להתקשר ושנצא וכאלה ולא היה לי זין לכל הדברים האלה..

קיצר אז לקחתי ת'מספר שלו כי הוא לא הסכים לוותר,

לפחות לא נתתי לו ת'מספר שלי..

אחרי כמה ימים פגשתי אותו שוב והוא היה בטוח שהקשרתי איזה 100 פעם והוא אמר שהוא נתן לי מספר לא נכון..

אז הוא תיקן והלכתי,

אחרי כמה ימים שוב הוא ראה שאני לא מתקשרת אז הוא ברוב חוצפתו בא אלי הביתה!!

הוא ידע את הכתובת בגלל המשלוח,

וטוב.. לא הייתי מוכנה לאורחים אז סתם הייתי בבית עם מכנס טרנינג וגופיה כזאת שאני לובשת בעיקר מתחת לבגדים.

למזלי אמא שלי לא הייתה בבית,

הוא ניסה לשכנע אותי שוב שנהיה חברים ואמרתי לו שאני ממש לא רוצה,

והוא אמר שהוא רוצה שנהיה ידידים ואמרתי לו שזה לא עובד,

שהוא רוצה יותר ואני לא מוכנה לתת,

ואני אישית לא טובה בלראות בנאדם ולדעת בן כמה הוא אז חברה שלי אמרה לי שהוא נראה כמו בן 19-20!!

פאקינג 20! ואני עדיין לא בת 15..

והוא יודע את זה ואני אמרתי לו שהוא גדול מדי,

והוא כזה אומר: "אבל יש קשרים שמישהו גדול מהשני בשלוש ארבע שנים.."

אבל הוא לא קולט שזה פשוט.. אממ.. מה המילה?.. אהה כן.. לא חוקי!

לא שאני מצייתת כ"כ לחוק ושמרת על הכל וזה פשוט זה מוגזם, מה לי ולו?!

אז הוא רצה שאני אתן לו ת'מספר של הבית ולא ידעתי מה לעשות כי לא רציתי לתת לו ת'מספר ורק רציתי שהוא יעוף כבר אז נתתי לו מספר לא נכון ואז הוא שאל אם הוא יכול לתת לאמא שלי מתנות כדי להעביר לי!

אמרתי לו שלאיתקרב לאמא שלי כי תתחרפן מזה שאני בכלל מדברת איתו..

ובכלל גם שלא יבוא אלי הביתה ולא כלום..

הוא התנהג כאילו הוא הבין את המסר והלך,

אח"כ ביום למחרת הוא בא שוב בבוקר!!

הפעם אמא שלי כן הייתה בבית וכמו שחשבתי, היא התחרפנה.

דיברתי איתו והפעם ממש ממש כעסתי אמרתי לו שלא יבוא יותר אף פעם אלי הביתה ולא כלום!

קיצר הוא התאכזב ויותר לא התקרב אלי..

בשבילו הסיפור נגמר אבל בשבילי לא..

אמא שלי שנבהלה לגמרי מכל הסיפור אמרה שהיא תזמין לא משטרה ושהיא תדאג לפטר אותו ומה לא.

בסוף הצלחתי להרגיע אותה אבל היא סיפרה הכל לאחותי שגם היא נכנסה להיסטריה.

היא אמרה שאם הוא ידבר איתי או אפילו יאמר לי סתם היי היא תשלח את חבר שלה שיבוא לכסח אותו..

יופי טופי.. עכשיו אנשים לא מתקרבים אלי..

אמא שלי אמרה שהיא לא דיברה איתו ולא כלום אבל אני לא מטומטמת ואני מבינה לבד למה מתרחקים ממני..

נמאס לי ממנה.. היא מעצבנת אותי יותר מדי..

אני אשמח לקבל תגובות על הסיפור המוטרף שלי D:

ניק.