וואי תאמת אין לי כח לעדכן.. אבל הבטחתי לעצמיאז...

קודם כל יש לי פלאפון חדש.. הגיע הזמן באמת, אבל היה שווה לחכות איזה פלא חייה רעה חוח..

NOKIA E65 אחד הטובים (בעצם הכי טוב) עם אינטרנט URL אין זה ליגה אחרת ..

אבל הסמסונג הישן עדיין אצלי . וטוב שכך..

אתמול סוף סוף הצגנו את ההצגת סוף שנה!!!

היההה ממש ממש כיףף אבל ממש כיף, זה פשוט זה, זה הרגע הטוב ששווה לעבוד בשבילו,

הרגע הזה שאתה עולה לבמה, ופשוט הכל נעלם כל הדאגות כל הצרות כל המחשבות, פשוט לעבור

לכמה דקות לעולם אחר, להיות מישהו אחר.

זה כ"כ טוב, ומרגיש לי כ"כ נכון. אי אפשר להסביר.

הקטעים הלכו מצויין וקיבלתי אחלה ביקורות, איזה פירגון (: היה הכי כיף בעולם לשמוע את זה.

תודה לכל מי שהגיע אני מעריכה את זה הכי שאפשר.

אבל עם כל השמחה והאושר שהדבר הזה נותן לי, ואני יכולה להגיד שכבר כמה זמן לא היתי מאושרת כמו שהיתי

מאושרת אתמול,

קשה לי כלכך להפרד מאליענה ויונתן, בכל זאת הם היו מורים שלי שנתיים ואני לא אלמד איתם יותר תאטרון

וזה ממש חבל לי, כי ממש אהבתי את שניהם, והיה לי אחלה יחסים איתם, ושם טוב וכל זה, ואני לא יודעת מה יהיה

כי למלה בכיתות הגבוהותיותר, זה פשוט עולם אחר, מה יהיה? אני אתחבר לזה או לא?

אני אצליח להוציא מעצמי את כל מה שאני יודעת? המחשבה הזאת מלחיצה.. אבל זו רק מחשבה לבנתיים.

כי באמת לכל סוף יש התחלה חדשה, לטוב ולרע.

אני כל כך מקווה שאותם ילדים שהיו איתנו השנה ימשיכו ושלא יצטרפו בכלל ואם יצטרפו אז מעט,

כי היה לנו גיבוש שונה, משהו שאין עם הכיתה או עם השכבה, היתה כימיה נהדרת ונעימה כזו שקשה למצוא כל יום..

טוב, מה שיהיה יהיה.

והינה תמונה שעתיים לפני ההצגה:

זה עצוב, זה שמח, זה מבאס, זה מאתגר, זה סוף, וזו גם התחלה, זו בקשה ותודה.

זה מוזר. מאוד, מאוד...

לא ניראה לי שאני באמת רוצה שיגמר, אני לא רוצה..

אולי יהיה יותר טוב, אולי יהיה פחות, מי יודע..עולם של קינאה ותחרותיות, לא יודעת אם מתאים לי.

בכל מקרה, תודה על מה שהיה.

כי בזכות זה, אני בעצם אני.

אני אתגעגע לאנשים בחופש הזה.. אוווהוו...

^^מזל טוב לאבא 33> איזה מותק