אוקי, שיניתי את דעתי, החלטתי לעשות עכשיו פוסט מעמיק.. על מה שהיה ומה שאני מקווה שיהיה..

כשאני מסתכלת אחורה, ועוצרת לשניה לחשוב, סריקה כזו , שרובנו עושים כשמכבים את האור בלילה, ומנסים להרדם כל המחשבות עוברות בראש..אני כל כך שונה, אולי לא בשביל כל אחד מכם שקורא פה, שרואה אותי כל יום וגדל יחד איתי ומתבגר. הכל שונה, אני לא היתי מזהה את עצמי היום ליפני שנתיים,כמו שעוד שנתיים אין סיכוי שאני אזהה את עצמי, אפילו חצי שנה ולפעמים חודש. כל יום שעובר, אני יודעת יותר, מרגישה מחדש וקצת יותר עמוק, מבינה יותר. יצא לי לחשוב על מעשים שעשיתי, יש הרבהמעשים שאני כימעט בטוחה שאם היה יוצא לי לעשות אותם עכשיו , הייתי עושה אתם אחרת. אבל אני לא מצטערת על שום דבר שעשיתי, כי הבחירות שלי והמעשים שלי הם אלה שעושים אותי מה שאני עכשיו, ואני אוהבת את מה שאני עכשיו. ליפני כמה ימים דיברתי עם מישהי, שעזרה לי באמת להאמין למה שעברתי בשנתיים האחרונות, ואת האמת, אני לא חושבת שיש כאן מישהו כמו שאני עברתי בשנתיים האלה.ואף אחד לא באמת יודע מה באמת עובר עלי וכמה זה קשה, ואף אחד גם לא ידע.. כמו שאף אחד לא ידע מה עובר עליכם, באמת ביפנים. והיא אמרה לי "את זוכרת שבסוף השנה אליענה אמרה לך שאת עשית את הדרך הכי ארוכה לדעתה בשנתיים האלה..? אז אני מסכימה איתה" אני גם הסכמתי, אבל לא הבנתי עד כמה זה משמעותי, והיא המשיכה "פעם, ליפני שהכרתי אותך טוב, חשבתי שאת ילדה תלותית, ניגררת וצריכה שמישהו יגיד לך מה לעשות.. והיום, את בדיוק ההפך" וחשבתי על זה, ואני כל כך גאה בעצמי, כי זה כל כך נכון. בתחילת כיתה ז' ומהלכה, היתי חייבת שמישהו יגיד לי מה לעשות פשוט שישלוט בי, שאני אעשה מה שהוא עושה, ושאני אלך אחריו באש ובמים...וזה לא היה דבר טוב. ולאט לאט , זה קרה.. אני לא צריכה ולא רוצה אף אחד שיגיד לי מה לעשות אני לא רוצה מישהו שילך לפני, לא מישהו שילך מאחורי, מישהו שילך לידי, איתי . אני לא צריכה טובות מאנשים כדי שיהיו חברים שלי, אני חושבת את מה שאני חושבת, אני עושה מה שאני חושבת שאני צריכה לעשות, ולא אף אחד אחר. ואני לא תלויה באף אחד, זה לא אומר שאני לא אלך עם מישהו באש ובמים, זה אומר שאני לא אלך אחרי משהו באש או במים. כן , הזמן עושה את שלו. ואני חושבת שהכל התחיל מהתאטרון, שסוף סוף הבאתי את מה שיש לי במגמה, לאט לאט הבאתי את מה שיש לי גם בחוץ, עם זה באו חברים חדשים, ואנשים חדשים שאני מכירה היום, בזכות עצמי, ולא בזכות אף אחד אחר. ואין דבר שעושה אותי יותרמאושרת מזה. לדעת שאני, פשוט אני, אני לא תלויה באף אחד שיקח אותי אחריו. ולפעמים אי אפשר לעשות רק מה שמרגישים, לפעמים צריך להפעיל את המוח, ולהגיד עצור, עד כאן...

ובקיצור יש עוד כלכך הרבה מה להגיד בקשר לזה, אבל זה מספיק בקשר לזה, ובעיקר אני רוצה להגיד תודה לאותה אחת. שכל פעם שאני איתה, למרות שזה לא הרבה, אני יודעת מזו חברות אמיתית. שתימשך עד מתי שתימשך, בלי תנאים. היא כאן, כי היא פשוט חברה שלי, והיא לא רוצה כלום בתמורה, וכשאני אתקשר תמיד יהיה לה זמן לשמוע, ולי תמיד יהיה זמן לשמוע אותה.שיודעת להבין, לסלוח, ולבקש סליחה כשצריך.לא יכולתי לבקש יותר מזה, גם אם לא הינו הכי קרובות תמיד.כי החיים הם גיב אנד טייק. אי אפשר רק לקבל או רק לתת. אז תודה כל כך תודה לך.

בקשר להשבוע, חוזרים לשגרה, רק שהיא פי 100 יותר מעייפת, אני לא יודעת אבל אני פשוט כל הזמן עייפה אני לא יכולה לסבול את העייפות הזאת.. טוב, אין מה לעשות.. ככה זה, בקיצור פספסתי את השיעור מגמה הראשון עם דוד ומיקי, וזה די מבאס.. לפחות גם מיקה פספסה חח.. ומחר יש שביתה שזה טוב, למרות שאני מעדיפה שיגמרו השביתות, לא בגלל שאני לא אוהבת שביתות, אלא בגלל שכבר אני סוג של מרחמת על המורים שהם עובדים כלכך קשה ובקושי רואים כסף, פשוט מסכנים.. הם באמת חייבים לשבות. למרות שבסוף אנחנו נידפקים. וזהו לבינתיים זה גם ככה פוסט חופר, אני מקווה שיהיה טוב, ושיעברו עלי עוד הרבה דברים טובים, ושכל יום אני אהפוך להיות בן אדם טוב יותר, וגם אתם.

לילה טוב ושבת שלום.

אה וכדאי לכם לקרוא את הספר "המקרה המוזר של הכלב בשעת הלילה" .

זה אחד הספרים הטובים.

עידכון:

חג שמח לכולם! שנה טובה ומלאה הרפתקאות חדשות ואנשים חדשיםם וויפיי :)

והינה ההורסקופ שלי (וזה דווקא נכון) :

23/7-22/8