כל כך קשה להסתדר בחיים?!
כל כך קשה לעשות הכל נכון?!
זה לא צריך להיות קשה כל כך לא?
למה לי זה כל כך קשה?!
למה אני עושה הכל הפוך?!
למה אני כל כך מטומטמת?!
וכמו שכתבתי בפוסט הקודם:
הכל מטמוטת.. מתחתי? מעלי? מה העמדה שלי פה?
מה אני צריכה לעשות?
אני מצטערת ששחכתי!
אבל לא שכחתי אותך!
שכחתי את זה. וזה שונה.
את תמיד תהיי חשובה לי ואני לא אשכח אותך!
זה לא ייקרה. כי את חשובה לי! ח=ש=ו=ב=ה=!=!=!
ואני אוהבת אותך הכי בעולם!!!!!
ואני לא מצדיקה את מה שאמרת לי באיי סי.
כי תרש לי לצטט את רותם: "זאת פאקינג שיחת טלפון!"
וזה שלא התקשרתי לא אומר ששכחתי אותך!
אבל בכל זאת אני מבקשת סליחה!!!
כי פגעתי בך בלי לשים לב אפילו ואת כועסת עליי נורא.
אבל גם פגעתי בעצמי.
כל זה חזר אליי בבום!
ואני לא ממש יודעת מה לעשות עם עצמי.
וכמו שכתוב בכותרת אני רק רוצה שתהרגו אותי!
אבל אם אני אמות זה לא יעזור לאף אחד.
פרט לאנשים המעטים [לא] ששונאים אותי.
רותם ממליצה על שיחה בארבע עיניים.
אני יודעת שזה יותר טוב מפוסט.
אבל זה מפחיד.
וזה קרה לי כבר עם עדי.
וחוץ מטונות של דמעות לא יצא מזה כלום...
ואחרי זה בשיחת טלפון מסכנה אחת... השלמנו והכל היה טוב.=]
אז אני לא יודעת מה לעשות.
טוב.. למטרת הפוסט:
נונו [בשבילך לא רשמתי נולי]
סליחה
סליחה
סליחה
סליחה
סליחה
סליחה
סליחה
לא יודעת אם זה עזר.
אבל הוצאתי את כל השיט שלי החוצה.
וגם כל הכאב הזה מגיע לי [אני חושבת]
אז כבר לא משנה אם אני סובלת...
מה שחשוב הוא... שאת לא תסבלי ושתסלחי.
לא יודעת כמה זמן זה ייקח...
כמה שיותר מהר יותר טוב.
זה הפוסט השני שאני עושה היום אבל זה מקרה דחוף ואתם תתמודדו!
א=נ=י א=ו=ה=ב=ת א=ו=ת=ך=!=!=!
וגם אם שחכתי את הבחינות שלך...
אני אוהבת אותך!!! כל כך! כל כך! כל כך!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
