אחריי כל מה שקרה, אחריי שביקשתי ממנו להשלים בביצפר. הוא אמר שלא רבנו.
בשורת הפרופיל שלו במסנג'ר הוא כתב "צריך להכניס את השם שלך כמילה נרדפת לחוצפה". אז שאלתי אותו אם זה עלי, הוא אר ניחוש מוצלח.
וככה התחילה שיחה שערכה לא פחות משעה.
הוריד אותי לגמרי לקרשים. הרגשתי כמו סמרטוט.
הוא פגע בחבר שלי יותר מאשר בי,בלהתחשב שהוא האקס שלי.
לא ייאמן. אבל כך זה היה.
אני, הבנאדם האחרון שירשה להוריד אותי, נתתי למישהוא העלוב הזה להוריד אותי,לדרוך אחריי זה, ולעבור מעלי באדישות, כשאני ממשיכה לשכב שם, מדממת. מבפנים.
כשחושבים על זה, לך תזדיין. לא מזיז לי מה אתה חושב עלי,ומה אתה אומר לאחרים מאחורי הגב שלי.
זה כל כך לא מזיז לי בשיט.
מצידי,תמות. <= כך גם תעשה טובה לעולם.
אני מאד מקווה שאתה אוכל את עצמך מבפנים עכשיו, המחשבה על עך עוזרת לי להתגבר על מה שקרה בשיחה.
ל שקרה הרבה..רק אתה דיברת, האשמת, הוכחת עד כמה אהבת אותי, עד כמה שברתי אותך.
ניסיתי רק להסביר לך שלא התכוונתי,לא רציתי לפגוע, בגלל זה לא ניפרדתי ממך. אבל רק כעסת וטענת ששיקרתי.
לפעמים אני פשוט חושבת לעצמי : "גם אם הייתי עושה את זה שונה, אם מישהוא שם למעלה רצה שאני אגיע לנקודה השיטית הזאת,לא משנה באיזה דרך אבחר לנקוט, אני אגיע אליה".
אולי זאת בכלל לא נקודה שיטית? הכרתי בן אדם מדהים באישיותו ובחיציונותו, אני צריכה לשמוח,למרות כל הקשיים הכרוכים בכך.
ובכלל,למה להיות פסימיים? הוא אוהב אותי,אני אוהבת אותו. נקודה.
=)
Nicole The Strange
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: