lost in a sea of thoughts

כואב לי כל הגוף והלב צורח לעזרה.

עם חיוך של בובה,

הולכת וקומלת, נעלמת, נמוגה.

הצריבה רק מתחזקת, בסוף היא תשיג אותי,

שורפת אותי מבפנים, מעכלת את גופי.

והנשמה לא יכולה יותר, מחכה למלאך הגואל,

המוות עצמו הוא שיציל וירפא,

את הלב שנבל והגוף שנשרף,

ביד שחורה מרפרפת את הנשמה קטף.

ובלי נשמה שתכאב, גם הגוף נרגע.

והלב כבה, עם חיוך על הפנים,